קטגוריות
מאמרים

צוואה או ירושה על פי דין?

 

שלום חברים. כמעט מדי יום ביומו פונים אלי אנשים בענייני ירושה ואני נוכח לדעת שקיימת בנושא זה בורות עצומה, אז בואו נעשה סדר בסיסי בדברים:

במדינת ישראל כשאדם לא עלינו נפטר רכושו יעבור ליורשים שלו באחת מ- 2 הצורות הבסיסות הבאות:

  1. ירושה ע”פ צוואה.
  2. ירושה על פי דין.

 

חברים, ישנו הבדל משמעותי בין 2 הצורות הללו. בירושה על פי צוואה אדם מצווה את רכושו הקיים ו/או העתידי למי שהוא רק רוצה- כמעט ללא הגבלה. לדוגמא: אדם יכול לצוות את כל רכושו רק לבן הקטן שלו כי הוא הכי נחמד אליו, או למשל לצוות את הדירה שלו רק לבת שלו (כי היא תמיד אפתה לו עוגה לשבת) ואת שאר רכושו לשאר ילדיו בחלקים שווים, או אפילו לא להעניק ילדיו שום רכוש ואת כל רכושו לתת במתנה (אחר מותו), לארגון חסד כלשהו או לישיבה של תלמידי חכמים. ישנם מס’ דרכים לערוך צוואה כאשר הנפוצה והרלוונטית ביותר היא עריכת צוואה אצל עו”ד מומחה בתחום, אני מדגיש מומחה בתחום מכיוון שעריכת הצוואה דורשת מיומנות והכרת הדין והפסיקה, אחרת יש סיכוי לא מבוטל שכאשר יגיע היום- אחרי 120 שנה- היורשים שאליהם התכוונתם בצוואה לא באמת יקבלו את מה שהתכוונתם לתת להם, הן בשל העובדה שהניסוח של הצוואה לא היה מספיק ברור, ובין אם הצוואה נעשתה בניגוד לחוק או הפסיקה ולכן החלק שנוגד את החוק יתבטל כלא היה (על כך במאמרים הבאים בעז”ה). 

 

הדרך השניה להוריש רכוש למישהו היא פשוט לא לעשות כלום. לפי החוק במדינת ישראל, אם לא ערכתם צוואה אזי חוק הירושה קובע – בלי לשאול או להתייעץ אתכם- איך הרכוש שלכם מתחלק. כלומר, יכול להיות שממש אבל ממש רציתם להוריש את הדירה רק לנכד שלכם כי הוא תמיד בא לבקר אתכם אחרי הקידוש בליל שבת (ולא לאף אחד מהילדים שלכם), אבל באופן מאוד מצער וממש מפתיע לא הספקתם לעשות צוואה אצל עו”ד…. חס ושלום!

 

נסכם את הדברים: כשאדם לא עלינו נפטר צריך לבדוק אם הוא השאיר אחריו צוואה (כיצד בודקים אם יש צוואה נלמד בעז”ה במאמרים הבאים), אם הוא לא השאיר צוואה הרכוש שלו יתחלק בין היורשים על פי הדין לפי מה שקובע חוק הירושה, אם הוא השאיר צוואה- הרכוש יהיה של מי שהמוריש כתב בצוואה גם אם זה לא ממש מוצא חן בעיניכם. 

 

הצעתי החמה אליכם היא: אם אתם רוצים לערוך צוואה אל תחכו אפילו דקה, גשו לעו”ד מתאים ותערכו את הצוואה, כדי שלא חס וחלילה יהיה מאוחר מדי…

 

ניתן להפנות שאלות/תגובות אל כותב המאמר לפי הפרטים המופיעים מטה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר. המסתמך על האמור לעיל, עושה זאת על אחריותו הבלעדית בלבד. 

קטגוריות
מאמרים

תאונת הדרכים- מבוא

לדאבון ליבנו ולמורת רוחנו, בעשור האחרון הפכו תאונות הדרכים במדינת ישראל- ובעולם כולו- לגזירה קשה ולמגיפה משתוללת עד שאין מי שיוכל לעמוד בפרץ. בגין תאונות הדרכים ומדי יום ביומו מקפחים את שלומם רבים וטובים, חלקם משלמים בחייהם, וחלקם הגדול עוד יותר בשלימות גופם ובאיכות חיים ירודה שתלווה אותם עד יומם האחרון. הנושא כל כך רלוונטי ויומיומי, עד שמצאנו לנכון להקדיש כמה מאמרים להדרכת הציבור בפעולות הבסיסיות וההכרחיות הנדרשות לביצוע מיד לאחר פגיעה (חלילה) בתאונת דרכים, וזאת כדי להשיג את מירב האמצעים והפיצויים שיאפשרו לנפגע לחזור לשיגרת חייו או למצער לקבל פיצוי על נזקיו הגופניים והבלתי הפיכים.

מושכל ראשון- 

ראשית, יש לדעת כי במדינת ישראל חוקק בשנת 1975, ‘חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים’, או בלשונן של המשפטנים ‘חוק הפלת”ד’ (להלן- החוק). החוק בא לתת מענה סוציאלי וחברתי למכשולים הסבוכים ונטלי ההוכחה הכבדים שהיו מוטלים עד אז- במסגרת דיני הנזיקין במדינת ישראל- על מי שבא לתבוע פיצויים מפלוני שהזיק לו. בניגוד לנפגע שעל מנת לקבל פיצוי מפלוני שהזיק לו צריך להוכיח (כפי שלמדנו במאמרים הקודמים), כי פלוני חב ב’חובת זהירות’ כלפיו והתנהג באופן שמפר את ‘חובת הזהירות’ הנ”ל (דהיינו: התרשל כלפיו), חוק הפלת”ד מטיל ‘אחריות מוחלטת’ (למעט חריגים המפורטים בחוק), על המזיק לנזקו של הנפגע. לניזוק שתובע פיצויים ממי שהזיק לו במסגרת תאונת הדרכים, צפויה מלאכת הוכחה אך לגבי גובה הפיצוי אותו חב המזיק לשלם לו ולא לעצם האחריות לפיצוי (למעט חריגים כאמור).

 

מושכל שני-

אבן יסוד נוספת בהבנת מנגנון הפיצוי לנפגע בתאונת דרכים, הינו נושא ‘הביטוח’ במדינת ישראל:

במדינת ישראל ישנם שני סוגים עיקריים של ביטוחים לרכב:

  1. ‘ביטוח חובה’ – ביטוח לנזקי גוף (פציעה או מוות) שעלולים להיגרם לנהג, לנוסעי הרכב או לאנשים שמחוץ לרכב בתאונת דרכים. על פי “פקודת ביטוח רכב מנועי”, אסור לנהוג ברכב שאינו מבוטח בביטוח חובה. ‘ביטוח החובה’ מכסה את התחומים הבאים:
  • עלויות ללא הגבלה על הוצאות רפואיות.
  • פיצוי על אבדן השתכרות (עד לגובה של פי שלושה מן השכר הממוצע במשק) וכושר השתכרות.
  • פיצויים על סבל וכאבים כתוצאה מן התאונה (עד לגובה של כ- 180,000 ₪ לערך).

 

ההנחה היא שלכל בעל רכב בישראל יש ‘ביטוח חובה’. זו הנחה מאוד מבוססת משום שעל מנת לעלות עם כלי הרכב על הכביש בישראל חייבים לרכוש עבורו ביטוח חובה. לעומת זאת, הרבה מאוד אנשים לא מסתפקים רק בביטוח חובה שמתעסק אך ורק במקרים של פגיעות בגוף ובנפש, ובוחרים לרכוש גם פוליסות ביטוח נלוות אשר מתייחסות לנזקי רכוש. שתי הביטוחים הנפוצים בתחום הם ‘ביטוח מקיף’ ו‘ביטוח צד ג´’.

ביטוח מקיף-

ביטוח מקיף הוא ביטוח רכב המעניק פיצוי כספי בכל מקרה של נזק לרכב המוביל לירידה בערך ולאבדן שווי של הרכב בהתאם לקביעת שמאי רכב. זהו הביטוח הגדול והכוללני ביותר שיש לעולם ביטוחי הרכב להציע, והוא מעניק פיצוי במקרה של נזק כתוצאה מתאונה, גניבה, השחתה ואפילו אסונות טבע כגון שריפה או שיטפון. זהו הביטוח היקר ביותר מבין ביטוחי הרכב הקיימים.

ביטוח צד ג’-

ביטוח צד ג´ הוא ביטוח רכב אשר מגן על בעל הרכב מפני תביעות נזיקין של גורם שלישי בתאונה. כך יוצא שבמקרה וכלי הרכב המבוטח גורם לנזק כלשהו לרכוש של גורם אחר, אם במסגרת תאונת דרכים וגם במסגרת אחרת, את הפיצוי לנזק מכסה חברת הביטוח ולא הנהג עצמו. 

 

כאמור, הביטוח שרלוונטי לסוגיה שלנו הינו ‘ביטוח החובה’- שכן אנו עוסקים במסגרת ‘החוק’ בתביעה לנזקי גוף (ולא לנזקי רכוש) של מי שנפגע בתאונת דרכים.

לאחר שעמדנו על מושכלות יסוד בסיסיות בהבנת מנגנון הפיצוי לניזוק בתאונת דרכים, ניתן יהיה לדבר אודות הפעולות ההכרחיות לביצוע למי שנפגע- לא עלינו- בתאונת הדרכים, ורוצה לתבוע את הפיצוי המגיע לו בגין נזקי הגוף שנגרמו לו במסגרת התאונה. ועל כך בשבוע הבא אם ירצה השם. עד אז וגם לאחר מכן סעו בזהירות ובאחריות. 

 

ניתן להפנות שאלות/תגובות אל כותב המאמר לפי הפרטים המופיעים מטה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר. המסתמך על האמור לעיל, עושה זאת על אחריותו הבלעדית בלבד. 

קטגוריות
מאמרים

‘עצה טובה קמשמע לן’- אחריות רופא המשפחה

רופאי המשפחה שלנו מהווים את העורק הראשי שלנו לשירותי הרפואה בישראל. אין חולק, כי רובם המכריע עושים עבודתם נאמנה ובאופן מקצועי ואחראי- כפי שמצופה מהם. למרות האמור, לנו כמטופלים- הנזקקים לשירותיהם באופן תדיר- כדאי מאוד לדעת מה היקף החובה והאחריות המשפטית שבתי המשפט בישראל מצאו לנכון להטיל על רופאי המשפחה, וזאת כדי שבין השאר נוכל לקחת חלק פעיל יותר בשמירה על בריאותנו אנו.

ממש לפני מס’ ימים יצא מתחת ידי בית המשפט המחוזי בירושלים- השופטת גילה כנפי שטייניץ- פסק דין חשוב מאוד (ת”א 10061-10-14 א.ה. נ’ שירותי בריאות כללית), ממנו ניתן ללמוד על היקף אחריותו של רופא המשפחה. בית המשפט המחוזי קיבל את תביעתו של מדריך טיולים שטען כי אובחן כחולה בסרטן הערמונית באיחור משמעותי:  התובע ביצע את בדיקת ה PSA (מדד הפרשת בלוטת הערמונית), ותוצאותיה הגיעו למחשב הרופאה המטפלת, אך חרף זאת היא לא עיינה בתוצאה, ולמצער עיינה בה אך לא נקטה בצעדים הנדרשים מתוצאותיה, לא הסבירה לתובע את תוצאות הבדיקה ומשמעותה, ולא הפנתה אותו להמשך בירור. נקבע כי רופאת המשפחה לא נתנה כל הסבר המניח את הדעת לאי הפניית התובע להמשך בירור כנדרש, וזאת חרף הודאתה בעדותה כי תוצאת בדיקת שמעל הנורמה עשויה לכוון ‘לגידול ממאיר’ או ל’גידול שפיר’, ומכאן החשיבות העילאית למעקב אחרי תוצאת הבדיקה הנ”ל. בפסק הדין קופת חולים כללית חוייבה לפצות את התובע ב- 964 אלף ₪.  עוד הודגש בפסק הדין, כי על רופא משפחה אשר הפנה מטופל לבדיקות ותוצאותיהן מובאות לפניו, מוטלת החובה לעיין בתוצאות הבדיקות ולנקוט בצעדים הדרושים להמשך הטיפול, ככל שאלה נדרשים, בהתאם למידת הדחיפות העולה מתוצאות הבדיקות. 

בשורה של פסקי דין הדגישו בתי המשפט ‘השכם והערב’, כי רופא המשפחה הוא במקרים רבים הסמכות הרפואית הראשונה אותה פוגשים כשמתעוררת בעיה. רופא המשפחה אחראי בין השאר על המעקב השוטף אחר בריאותו של המטופל. מתפקידו להפנות את המטופל לבדיקות סקר ולבדיקות שגרתיות לצורך מניעת מחלות או גילוי מוקדם שלהן, גם כשאין חשד למחלה מסוימת. בעניין זה קיימת חשיבות גדולה למעקב רופא המשפחה אחרי תוצאות הבדיקות. עליו לקרוא אותן בעיון, להבין מה המשמעות

 תא (י-ם) 6359/04 שגיב אביטן נ’ שרותי בריאות כללית– תביעת רשלנות רפואית בגין אי אבחון במועד של גידול בראשו של נער, אשר התלונן על כאבי ראש ואשר כתוצאה מכך נגרמה לו נכות משמעותית; תא (י-ם) 4177/02 אשכנזי אליהו נ’ ד”ר גאנדין לודמילה– רופאת משפחה שלא הפנתה חולה שהתלונן על כאבים בחזה לבדיקת א.ק.ג פעלה ברשלנות, והיא חויבה לפצות את החולה, יחד עם קופת חולים כללית, ביותר מחצי מיליון שקל; תא (ת”א) 37740-08 מ. ל נ’ שרון סילברמן- פיצויים בסך כ-650,000 שקלים בגין אבחון מאוחר של סרטן על ידי רופאת משפחה שייחסה תלונות המטופלת לטחורים; תא (חי’) 959/00 אבילפזוב סמירה נ’ קופ”ח של ההסתדרות הכללית – רשלנות רופאת משפחה באבחון אנדוקרדיטיס (דלקת פנים הלב) ואי הפנייה לבית חולים. קופת החולים חויבה בתשלום 30% מסך הפיצויים שנקבעו על כ-650,000 שקלים; תא (ב”ש) 7219/99 אריאלי אילן נ’ קופת חולים הכללית– אדם שעבר ניתוח לב בילדותו הגיע בגיל 30 לקופת חולים כשהוא סובל מדלקת בלב. רופאת המשפחה לא קישרה בין מצבו הבריאותי של המטופל לבין ההיסטוריה הרפואית שלו, ורשמה לו טיפול אנטיביוטי נגד שיעול. בסופו של היום, רק לאחר שהמטופל הגיע למרכז הרפואי וולפסון אובחנה מחלתו. בפסק הדין נפסקו לתובע פיצויים בסך כ-1.1 מיליון שקלים.

שלהן, ולאחר מכן להזמין את החולה ולהסביר לו את התוצאות בשפה פשוטה. רופא שלא מוודא כי בדיקה שאליה הפנה אכן בוצעה, או שאינו בודק מה הייתה התוצאה שלה, ייחשב רשלן, ואם חלילה נגרם נזק מרשלנותו – הוא יהיה חייב בפיצוי הנפגע.

נמצאנו למדים, כי חרף המקצועיות והאחריות השזורים בהכשרתם ובתפקודם של רופאי המשפחה, לנו כמטופלים אסור להפקיד את גורלנו בידם ולעצום עיננו מהליך הטיפול הרפואי ותוצאותיו. עלינו להיות ערניים ואחראים לדרך הטיפול בנו ולממצאים העולים ממנו. אסור לנו להתבייש לשאול שאלות, ועלינו אף להתעקש לקבל תשובות מהימנות ומקצועיות. בסופו של דבר עלינו לזכור כי אמנם “נתנה רשות לרופא לרפאות”, אולם עלינו עדיין מוטלת החובה הבלעדית של “ונשמרתם מאוד לנפשותיכם”.

ניתן להפנות שאלות/תגובות אל כותב המאמר לפי הפרטים המופיעים מטה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר. המסתמך על האמור לעיל, עושה זאת על אחריותו הבלעדית בלבד.

קטגוריות
מאמרים

נגמרו החגים? קדימה לעבודה- על הפרת זכויות עובדים

נגמרו וחלפו להם החגים ואנו נאלצים שוב להאיץ רגלנו איש איש לעבודתו ולפרנסת ביתו. רבים מאיתנו כפופים- במסגרת עבודתנו- למרותו של “מעביד” או “מעבידה”, ובדרך כלל אנו מוצאים עצמנו עומדים כחסרי אונים מול החלטות ופעולות של הממונים עלינו. רגע לפני שאנחנו “טומנים את ראשנו בצלחת” ומקבלים את כל הבא עלינו לטובה, כדאי שנדע שגם לנו כעובדים עומדות זכויות מגן שמחייבות את הממונים עלינו להתנהג אלינו בכבוד ובהוגנות, כמו גם לשלם לנו את כל המגיע לנו עבור עבודתנו. 

 

בפסק דין שניתן ממש בימים אלה בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, ניתן לראות נכוחה כיצד בית הדין לעבודה מעמיד מעסיק גדול ונכבד במקומו, ומעביר מסר ברור לקהל המעסיקים כולו, כי עובד- באשר הוא- אינו כלי לניצול ע”י המעביד לא בהיבט האנושי ולא בהביט הכלכלי. באותו מקרה בית הדין פסק לעובד (להלן- התובע), פיצויים בסך של כ- 144,000 ₪ , לאור העובדה כי רשת המזון בה עבד העובד (להלן- הרשת), ערכה לעובד- עובר לפיטוריו- שיחת שימוע שלא כדין, באופן שהיא הודיעה לעובד על שיחת השימוע בשיחת טלפון ובפקס יום לפני השימוע עצמו, כך שלמעשה לעובד לא ניתן זמן סביר להתכונן לשיחת השימוע או להתייעץ עם עו”ד. כמו כן, התובע טען שהרשת לא שילמה לו גמול שעות נוספות בגין השעות הנוספות שעבד עבורה.

לעניין שיחת השימוע שנערכה שלא כדין, הדגיש בית הדין כי הליך השימוע הוא אבן מסד בהליך פיטוריו של עובד, וזכות השימוע היא אחת מזכויות היסוד המעוגנת בכללי הצדק הטבעי. בית הדין חזר והדגיש, כי אי מתן זכות שימוע כדין לעובד לפני פיטוריו, מהווה פגם במעשה הפיטורים עצמו, באופן שאף יכול להביא לביטול הפיטורין. בית הדין גם הוסיף, כי  זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו או בעניינו, להגיב להם ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו. לאור האמור, בית הדין פסק לתובע פיצוי משמעותי בגין עריכת שימוע שלא כדין.

 

לעניין הטענה בגין אי תשלום שעות נוספות, ציין בית הדין כי על אף שהרשת טענה כי בפועל היא שילמה לעובד את כל השכר עבור שעות נוספות אלה, הרי שמבחינה טכנית, בתלושי השכר של העובד לא בוצעה הפרדה ברורה וניכרת בין השעות המהוות ‘שכר יסוד’ לבין השעות שהינן ‘שעות נוספות’- וזאת כמתחייב על פי חוק הגנת השכר. בית הדין חזר על הוראת המחוקק בחוק הגנת השכר (סע’ 26ב’), כי במקום בו “שנויות במחלוקת שעות העבודה שבעדן  נתבע השכר, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת, אם המעסיק לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה, ככל שהוא חייב לנהלו“. לאור האמור, ובהיעדר רישומי נוכחות ברורים כפי שכאמור היה מוטל על הרשת לנהל, חייב בית הדין את הרשת לשלם לעובד את התשלום עבור השעות הנוספות להן טען.

 

נמצאנו למדים, כי ‘לא לעולם חוסן’, וחלף תפיסת העובד כחלש וכחסר אונים, בתי הדין לעבודה מחזקים – בשנים האחרונות- את מעמד העובד, ומתווים תפיסה ודרך, לפיהם כל מעביד- באשר הוא- מחוייב לנהוג בעובדו בכבוד ובדרך ארץ, החל מיום קבלתו לעבודה (ואף במשא ומתן המקדים להתחלת עבודה), וכלה בהחלטה על פיטוריו. עוד נמצאנו למדים, כי כדאי ומומלץ עד מאוד להתייעץ עם איש מקצוע מוסמך באשר לזכויות העומדות לרשותנו כעובדים- בכל שלב שהוא- גם אם נראה כי ‘אפסה תקווה’.

יהי רצון שיתקיים בנו מאמר הכתוב:- “למען לא ניגע לריק…”.

אז קדימה לעבודה- אבל הפעם קצת יותר חכמים…  וקצת יותר מכובדים…

 

ניתן להפנות שאלות/תגובות אל כותב המאמר לפי הפרטים המופיעים מטה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר. המסתמך על האמור לעיל, עושה זאת על אחריותו הבלעדית בלבד.

קטגוריות
מאמרים

התחדשת לקראת החגים? בשעה טובה! אבל יש כמה דברים שחשוב שתדע.

תקופת החגים הבאה עלינו לטובה היא בדיוק הזמן להתחדש במקרר, תנור או אולי אפילו בס”ד במזגן חדש. אבל מה קורה כשהמקרר שקנית לא עובד בדיוק בזמן שאתה צריך אותו, או שמא התנור החדש מחליט לשבות בדיוק בערב החג ???   בדיוק בשביל מקרים כאלה תוקנו בישראל תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), תשס”ו-2006, או בלשונן השגור בקרב המשפטנים: החוק לאחריות על מוצרי חשמל (להלן- החוק). אז הנה כמה דברים שחשוב שתדע לפני שאתה רץ לשלם כספים מיותרים: 

החוק קובע שלכל מוצר חשמל ואלקטרוניקה שעולה יותר מ- 150 ₪  תינתן אחריות יצרן למשך שנה שלימה. במהלך תקופה זו היצרן חייב לתקן בחינם כל קלקול שהתגלה במוצר במהלך תקופת האחריות, וזאת תוך פרקי הזמן שהוגדרו בחוק, למשל: תקלות “משביתות” בחלק ניכר ממוצרי חשמל הביתיים (ביניהם: מזגן, מכונת כביסה ותנור בישול ואפיה) יש לתקן בביתו של הצרכן, תוך שלושה ימים מהקריאה. כיריים לבישול חייבים לתקן תוך יומיים, ומקרר ומקפיא – תוך יום אחד. מוצרים אחרים יש להביא לתחנת שירות והיצרן צריך לתקן אותם תוך 10 ימים. אם אין תחנת שירות במרחק של 15 ק”מ מהחנות שבה נרכש המוצר, ניתן למסור אותו לתיקון בחנות שבו הוא נקנה, ומשך התיקון לא יעלה על שבועיים.

אמנם, כדי לאזן את המשוואה קבע המחוקק, כי היצרן יהיה פטור מהאחריות ויהיה זכאי לדרוש תשלום עבור התיקון אם הצרכן פגע במוצר בזדון, או אם הקלקול נגרם בשל “כוח עליון”, או בשל מעשה מכוון או רשלני של הצרכן. אולם מה שחשוב ביותר, היא העובדה שהיצרן הוא זה שצריך להוכיח את הנסיבות המאפשרות פטור מהאחריות או המאפשרות לו גביית תשלום עבור התיקון. לא פעם דחו בתי המשפט ניסיונות סתמיים של היצרן להתחמק מחובתו, למשל: בכמה פסקי דין נקבע שלא ניתן להתנער מחובת תיקון מכשיר טלפון במהלך תקופת האחריות בטענה של קורוזיה, גם אם באמת יש קורוזיה במכשיר. כדי להיות פטור מהאחריות חייב היצרן להוכיח (ברמה הסתברותית) שהצרכן גרם לקורוזיה במכוון. בפסק דין שניתן בפברואר 2015, מדובר היה בצרכן שביקש לתקן מכשיר במסגרת האחריות, אך החברה סירבה בטענה שהמכשיר תוקן קודם לכן במעבדה לא מורשית. בית המשפט דחה את הטענה לאחר שהתרשם שאין קשר בין הנזק שהצרכן ביקש לתקן לבין התיקון במעבדה, משום המכשיר עבד כשורה במשך קרוב לשנה אחרי התיקון שם. 

 עוד חשוב מאוד לדעת, כי יצרן לא יכול לסייג את האחריות שלו לעומת הנדרש בתקנות. לכן, למשל, אין תוקף להוראות בתעודת אחריות הקובעות שחלקים מסוימים מהמוצר אינם כלולים בה. כך למשל קבע בית משפט לתביעות קטנות בירושלים, כי סעיף בתעודת אחריות לנגן מוזיקה (MP), שלפיו האחריות אינה חלה על אביזרים נלווים, הינו חסר תוקף לחלוטין. באותו מקרה בית המשפט הורה ליבואן להחזיר לצרכן את מחיר הנגן, וזאת אחרי שהיבואן סירב לתקן קרע בחוט של אוזנייה.

נמצאנו למדים, כי אמנם לא תמיד המוצר שאותו קנינו והתקלקל יתוקן מיידית- באותו יום או אפילו באותו שבוע- אבל מה שברור זה שהסבלנות וידיעת החוק הינן נכס חשוב ביותר. בראש השנה אמנם נגזרת פרנסתו של אדם, אבל אין בכך כדי לבטל את חובתנו לנהוג בכספנו בתבונה. נראה כי אי ידיעת החוק לא רק שאינה פוטרת מעונש (כלשון המחוקק), אלא גם מביאה אותנו להוצאות כספיות ממש מיותרות- ועל כך כבר נאמר עצה שווה כסף!!!  

 ניתן להפנות שאלות/תגובות אל כותב המאמר לפי הפרטים המופיעים מטה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר. המסתמך על האמור לעיל, עושה זאת על אחריותו הבלעדית בלבד. 

קטגוריות
מאמרים

זהירות- עמודים בדרך!

 

בשבוע שעבר כתבנו אודות ‘חובת הזהירות’ שמטיל הדין הישראלי על פלוני כלפי אלמוני, ועל הפיצוי אותו יחוב  פלוני לאלמוני- ככל שיימצא כרשלן בהתנהגותו כלפיו. דוגמא מצויינת ו’טריה’ לחובת הזהירות אותה מטיל הדין הישראלי על גוף או מוסד כלשהו כלפי האזרח, באה לידי ביטוי בפסק דין שהתפרסם ממש בימים אלה.

 

באותו מקרה דובר על רוכב אופניים (להלן- התובע), שלפני כשנתיים, בשעת ערב חשוכה, רכב במסלול האופניים שבקרבת נחל הירקון. בשל תקלת תאורה באחד מקטעי מסלול הרכיבה, הוא לא הבחין בעמודי ברזל שהוצבו במקום וכתוצאה מכך התנגש בהם ונפגע בידו השמאלית. בתביעה לפיצויים שהגיש התובע נגד העירייה (להלן- הנתבעת), הוא טען כי התקלה בתאורה והצבת עמודי החציצה בשביל הרכיבה באופן שאינו בולט, מצביעים על התרשלות העירייה כלפי האזרחים הפוקדים את הפארק ואת מסלול רכיבת האופניים. כדי להוכיח את נזקו צירף התובע לתביעתו ‘חוות דעת מומחה’ אשר העריכה את נכותו ב-20% לצמיתות.

 

 

העירייה טענה מנגד, שהתובע עצמו רכב באופן חסר זהירות שעה שנסע במהירות שלא תאמה את תנאי הראות במקום. לטענתה, התלונה על בעיית תאורה נרשמה רק ביום התאונה, שעה ש’התקן’ קובע שיש לתקן פנס רק תוך חמישה ימים. העירייה הוסיפה שלא נודע לה מעולם על פגם בעמודים עצמם.

בנוגע לנזק אליו טען התובע, הגישה העירייה ‘חוות דעת מומחה’ מטעמה (‘חוות דעת נגדית’), אשר העמידה את נכותו של התובע על שיעור של כ- 10% לצמיתות בלבד. 

 

במסגרת פסק הדין הבהיר בית המשפט, כי על העיריה לסלק מפגעים שעליהם היא יודעת בתוך זמן סביר, ואף לחפש מפגעים כאלה כחלק משגרת עבודתה. יחד עם זאת, הודה בית המשפט, כי לא מצופה מהעירייה לתקן עמוד תאורה מיד עם קבלת הודעה על תקלה.

 

כחלק מניתוח ‘חובת הזהירות’ אותו חבה העירייה כלפי מבקרי הפארק, בחן בית המשפט אם הצבת העמודים- שנועדו לחסום כניסה של כלי רכב למסלול האופניים-נעשתה כדין. בית המשפט מצא כי העמודים הוצבו נמוכים מדי ובאופן שאינו בולט לעין, במיוחד כשמדובר בשעות של חשיכה.

 בית המשפט סיכם את ניתוח ‘חובת הזהירות’ של העירייה כלפי האזרחים באומרו:

 

“מצבם האפרורי והבלתי בולט של העמודים אכן יצר בנסיבות אלה סיכון… מצאתי שהנתבעת אכן הפרה את ‘חובת הזהירות’ שלה כלפי המשתמשים בשביל האופניים. לא נראה מסובך לגרום לעמודים כאלה להיות יותר בולטים לעין, ודומה שאת זה היה על העיריה לוודא”.

 

לא מיותר לציין, כי על אף האמור לעיל, קבע בית המשפט שמאידך, גם לתובע יש תרומה משמעותית להתרחשות התאונה, בכך שהתעלם מהשינוי בתנאי התאורה והמשיך לנהוג במהירות, ולפיכך ייחס לו “אשם תורם” בשיעור של שליש מהנזק שנגרם לו. (על המושג ‘אשם תורם’ עוד נדבר בהרחבה אם ירצה השם).

 

נמצאנו למדים, כי מומלץ ואף חובה עלינו להיות זהירים במעשינו ובהתנהגותנו בכל מקום ובכל שעה בבחינת “ונשמרתם מאוד לנפשותיכם” (דברים, ד-טו). אולם, חובת שמירת הנפש אינה סותרת את ‘חובת הזהירות’ אותה חב מאן דהוא כלפינו. גם גוף כמו עירייה- גדול ככל שיהיה- חב כלפי האזרח הקטן ב’חובת זהירות’ שעה שאותו אזרח מטייל בפארק המצוי בשטחה של העירייה, מתהלך ברחובה או משתמש במתקן אותו הציבה העירייה. גם הצבת כמה עמודים בצידו של שביל הליכה יכולה להסתיים בפיצוי משמעותי- ככל שלא קדמה להצבתם מחשבה וזהירות. כך גם העמדת חפץ של פלוני ברשות הרבים באופן רשלני, יכול ותחייב אותו בפיצוי כלפי מי שנפגע מחפץ כזה- על כך כבר נאמר: “סוף מעשה במחשבה תחילה”.

יהי רצון שנישמר מכל דבר רע, ומכל פגע רע, ומכל גזירות קשות ורעות המתרגשות לבוא לעולם.

 

ניתן להפנות שאלות/תגובות אל כותב המאמר לפי הפרטים המופיעים מטה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר. המסתמך על האמור לעיל, עושה זאת על אחריותו הבלעדית בלבד. 

קטגוריות
מאמרים

שימו לב: לא להתנצל ולא לבקש סליחה

שלום לכל קהל הקוראים שלנו. אני רוצה להודות לכם על התגובות החמות שאני מקבל על כתיבת המאמרים בעיתון, ברוך השם התגובות שלכם נותנות לי חשק ורצון לכתוב כל פעם מחדש.

במאמר של היום אני אנסה בעז”ה לעקור ממכם טעות יסודית ונפוצה שעולה לאנשים ביוקר. נכון, גם בשבוע שעבר דיברנו על טעות נפוצה, אבל בטעות שנלמד היום המחיר שתשלמו יהיה ממש ממש יקר. אשאל אתכם שאלה: אם שוטר עוצר את רכבכם וטוען כי ביצעתם עבירת תנועה כלשהי בגינה הוא עומד לרשום לכם דו”ח, מה התגובה הראשונה שלכם תהיה?,  אני מניח שרובכם תשיבו שהתשובה הראשונה שלכם תהיה: ” אוי אני ממש מתנצל, לא שמתי לב, אני ממהר ל…, אני פשוט חשבתי ש… תראה זו פעם ראשונה ש…” וכו’ וכו’. המכנה המשותף לכל התשובות הללו הוא שמבלי לשים לב ומבלי לחשוב על כך אתם בעצם מודים בעבירה שביצעתם וההודאה שלכם נרשמת בדו”ח העבירה שרושם השוטר במקום האירוע. שימו לב, בתשובותיכן אלו אתם בעצם מודים בעבירה שיכול להיות שבכלל לא ביצעתם (והאמינו לי יש הרבה טעויות), או שאם ביצעתם משהו לא תקין במהלך הנהיגה שלכם, מי אמר שזה בכלל עבירה?, אולי הנסיבות הן כאלה שאותה סיטואציה לא תחשב בכלל עבירה?. אבל ברגע שהודיתם שביצעתם עבירה, אז ביצעתם עבירה ויהי מה. יותר מכך, הדברים נרשמים בדו”ח- בדיוק כפי שאמרתם אותם- ואח”כ להחזיר את הגלגל אחורה יהיה לרוב בלתי אפשרי.

 

חשוב להדגיש, המאמר אינו מופנה לאותם אזרחים מפירי חוק, וכאילו מלמד אותם איך להתנהג עם המשטרה. לא ולא, המאמר מופנה כלפי אנשים כמוני כמוך השומרים על החוק ורואים בשמירתו אינטרס פרטי וציבורי, ובכל זאת, כל אחד מאיתנו צריך לדעת איך להתנהג כששוטר עוצר אותו על הכביש ומטיח בו אשמה של עבירה על החוק.

 

אין ספק שלרובנו המפגש הראשון ואלי היחיד אי פעם עם המשטרה הוא כששוטר תנועה עוצר את רכבנו ורושם כנגדנו דו”ח. מטבע הדברים אנחנו מתרגשים, נלחצים ולכן גם אומרים דברים שעם קצת מחשבה בסיטואציה אחרת לא היינו אומרים. אתם זוכרים את המשפט הקבוע שתמיד השוטרים אומרים בסרטים האמריקאים כשהם תופסים מישהו: ” כל מה שתגיד ישמש נגדך במשפט…”. אז חברים, זה לא רק בסרטים אלא גם במציאות, דהיינו, כל מה שאתה אומר לשוטר נרשם ומקבל משמעות משפטית עליונה בבית המשפט. צריך להבין שמשפטים על עבירות תנועה מתקיימים לעיתים גם לאחר שנתיים מיום ביצוע העבירה (עקב עומסים בבתי המשפט ובעיות כח אדם במשטרה ועוד). לבית המשפט שדן בעבירה אין שמץ של מושג מה קרה שם באמת, וגם העדות שלכם או של השוטר שעצר אתכם כפופה לחלוף הזמן ולזיכרון הקצר שלנו כבני אדם. ולכן, מה שהכי משפיע על בית המשפט בבואו להחליט אם עברתם עבירה או איזה עונש לגזור עליכם, הוא מה שנכתב בדו”ח העבירה שרשם השוטר באותם רגעים שהוא עצר אתכם. אם יהיה כתוב בדו”ח בשורה של תגובת הנאשם: “וואו אני ממש מצטער לא שמתי לב שאני נוסע על 140 קמ”ש”, או משהו בסגנון: ” הייתי בטוח שאין פה תמרור עצור…”, אז לבית המשפט יש ביד אמירה “חמה” של מה שנאמר לשוטר ממש סמוך לביצוע העבירה – אמירה בעלת תוקף משפטי מחייב- וכל מה שתטענו אחרי שנתיים מול השופט יהיה חלש ולא ממש משכנע.

אגב, בגלל העובדה שמה שנכתב בדו”ח הוא כל כך משמעותי, כדאי שתוודאו שהשוטר רושם בדיוק את מה שאמרתם ולא מוסיף עוד דברים מדעתו, יש לכם זכות להוסיף על הדו”ח תוספות שלכם ולא לחתום על הדו”ח אם השוטר מסרב לכך או רושם דברים שלא אמרתם. תכניסו לכם טוב טוב לראש מה שכתוב בדו”ח זה העיניים של בית המשפט ועל פי רוב השופט יכריע את דינכם לפי מה שנכתב בדו”ח.

עצה נוספת שאני ממליץ עליה בחום, היא לנסות לתעד באמצעות מצלמה או לפחות הקלטה את המתרחש בינכם לבין השוטר- תמיד טוב שהדברים מתועדים ומוצגים לפני בית המשפט (לפעמים זה גם לרעתכם…), בדר”כ הדבר מונע טעויות ואי הבנות.

לבסוף, אני ממליץ לכם, שאם אתם מצליחים לחשוב בהגיון באותם רגעים, אז לפני שאתם בכלל עונים לשוטר תרימו טלפון לעו”ד שאתם מכירים- גם בשעה 2:00 לפנות בוקר, ותתייעצו איתו שלב אחרי שלב מה להגיד ולמה לא להגיד. לטובת העניין ניתן להתקשר למשרדנו במספר המופיע מטה, והמזכירות תמסור לכם את מס’ הנייד של עוה”ד שיהיה זמין לרשותכם בעניין זה.

תמיד תזכרו שדו”ח תנועה הוא מסך LCD שמראה לבית המשפט מה קרה באותם רגעים שנעצרתם ומה היו תגובותיכם, אז כדאי שתיזהרו ותגם תזהירו אחרים.

 

 

ניתן להפנות שאלות/תגובות אל כותב המאמר לפי הפרטים המופיעים מטה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר. המסתמך על האמור לעיל, עושה זאת על אחריותו הבלעדית בלבד.