כידוע, ימים אלה שבין ראש השנה ליום כיפור נקראים ביהדות “עשרת ימי תשובה”. בימים אלה עלינו לערוך חשבון נפש ולחדול מעשות רע. אחת הרעות הנפוצות בכל המגזרים הינה דיבור לשון הרע על הזולת או אל אחרים. לשון הרע ביהדות נתפס כעוון חמור ביותר, ואת הנזק אותו הוא גורם קשה מאוד – אם בכלל לתקן. אבל מה שהרבה אנשים לא יודעים זה שדיבור לשון הרע יכול לעלות להם הרבה מאוד כסף, ולסבך אותם אפילו בהליכים פליליים. נראה שמי שאינו מדבר לשון הרע לא רק שנחשב לצדיק אלא גם לא מאבד ממונו לריק.
בישראל, נוהג החל משנת 1965 חוק איסור לשון הרע, כמה משוכלות שחובה לדעת אותם:
- אם פרסמו עליך לשון הרע ולא נגרם לך נזק – מאז שתוקן חוק איסור לשון הרע, ניתן לקבל פיצוי בגין כל דבר לשון הרע שפורסם, גם ללא הוכחת נזק כלשהו. מדובר בפיצוי בסך של 50 אלף שקל (קרן) גם ללא הוכחת כל נזק. יתרה מכך, אם הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע – מוסמך בית המשפט להכפיל את סכום הפיצוי הקבוע בחוק ללא הוכחת נזק, והוא יעמוד על 100 אלף שקל, לכל פרסום, גם אם נגרם נזק כלשהו לקורבן כתוצאה מהפרסום.
- האם קללות וגידופים (כדוגמת “מטומטם”, “אפס”, “דפוק”) מהווים לשון הרע? לא כל קללה תהווה אמנם פרסום לשון הרע, אולם גידופים יכולים להיות הפרה ברורה של חוק איסור לשון הרע, שכן הם עלולים להשפיל את מושא הפרסום בעיני הבריות ולעשותם לבוז וללעג, במיוחד בנסיבות שבהם נאמרו.
- אם הדברים שפורסמו היו אמת – האם זה לשון הרע? לשון הרע מוגדר כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו. תנאים אלה יכולים להתקיים בפרסום גם אם הדברים שפורסמו היו אמת. עם זאת, למפרסם עשויה לעמוד הגנת ה”אמת בפרסום”, אם יוכח כי מעבר לכך שהדבר היה אמת, היה בפרסום גם עניין ציבורי.
- לשון הרע על חברה, ולא רק על אדם פרטי – גם תאגיד (כדוגמת חברה, עמותה ועוד) יכול להגיש תביעת לשון הרע, אם כי על תאגיד חלים הסדרים חוקיים ספציפיים.
- לשון הרע לא רק במילים – פרסום לשון הרע יכול להיעשות לא רק באמצעות מילים (בעל פה או בכתב) אלא גם באמצעות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.
- פרסום לשון הרע – לא רק תביעה אזרחית – על פי החוק, קיימות שלוש אפשרויות: הנפגע יכול להגיש תביעה אזרחית, המדינה יכולה להגיש כתב אישום, והאפשרות השלישית: הנפגע עצמו יכול לנקוט בהליך פלילי נגד הפוגע, וזאת על ידי הגשת קובלנה (הליך פלילי) לבית המשפט.
- אם דברי הלשון הרע נאמרו רק לנפגע עצמו – האם זה עדיין לשון הרע? עוולת פרסום לשון הרע בהליך אזרחי קמה רק אם הדברים הגיעו (או היו יכולים להגיע) לאדם אחר – לפחות אדם אחד חוץ מהנפגע עצמו. אם הגיעו לנפגע בלבד – אין הדבר מקים עילה. בהליך הפלילי, נדרש כי הפרסום יגיע לשני אנשים לפחות זולת הנפגע.
- לא רק פיצוי כספי – בנוסף לכל סעד (בהליך אזרחי) או גזר דין (בהליך פלילי), רשאי בית משפט לצוות על איסור הפצה של עותקי הפרסום המכיל את לשון הרע או על החרמתם, וכן לצוות על פרסום תיקון או הכחשה של דברי לשון הרע ועוד.
ואחרי כל זאת, צריך לזכור שחג הסוכות הבא עלינו לטובה כבר נמצא בפתח, כל משפחה ומשפחה בונה סוכה ומקיימת את המצווה בהידור מושלם, אבל אסור לשכוח ויש להיזהר שלא יצא שכרנו בהפסדנו. לעיתים בניית הסוכה, מיקומה, השימוש בה וכו’ עלולים לגרום למחלוקות ולוויכוחים בין השכנים. לצערנו לא מעט תביעות צומחות לאחר התקופה זו, לא מעט מקרים בהם שכן תובע שכן אחר על כך שהוא השפיל אותו או ביזה אותו או פגע בו לעיני או למשמע אזנם של שאר השכנים שישבו בסוכות הסמוכות, ולעיתים תביעות כאלה נגמרות בפיצוי של עשרות אלפי שקלים ולעיתים אף בהרשעה פלילית.
אז תסכימו איתי שיותר משתלם לא לדבר לשון הרע – ככה גם תהיו צדיקים וגם עשירים בעז”ה.
בברכת גמר חתימה טובה וחג שמח.
ניתן להפנות שאלות/תגובות אל כותב המאמר לפי הפרטים המופיעים מטה.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר. המסתמך על האמור לעיל, עושה זאת על אחריותו הבלעדית בלבד.
