מזונות אישה וילדים מהווים חלק מרכזי בדיני המשפחה בישראל, והם מוסדרים הן על פי הדין האישי והן על פי הדין האזרחי. חובת תשלום מזונות הילדים נועדה להבטיח את רווחתם, בעוד מזונות האישה מבטיחים את זכויותיה הכלכליות לאחר פירוק התא המשפחתי.
- מזונות אישה – נקבעים על פי הדין האישי החל על בני הזוג. על פי הדין העברי (דין תורה), הבעל מחויב במזונות אשתו כל עוד הם נשואים, והחיוב כולל מזון, ביגוד, מדור וצרכי בריאות. גם לאחר פרידת בני הזוג ועד לקבלת הגט בפועל, זכאית האישה בנסיבות מסוימות לתבוע מזונות על מנת לשמר את רמת החיים לה הורגלה במהלך הנישואין ("עולה עמו ואינה יורדת עמו"). עם זאת, האישה עשויה להפסיד את זכאותה למזונות במקרים מסוימים, כגון כשיש לה הכנסה משלה ("צאי מעשי ידיך במזונותיך"), או כשהיא מוגדרת כ'מורדת' או כשהיא מבקשת גירושין ללא עילה מוכרת בהלכה.
- מזונות ילדים – נקבעים בהתאם לגיל הילדים ולמצבם הכלכלי של שני ההורים. על פי הדין העברי, עד גיל 6 האב חייב במזונות ההכרחיים – הכוללים צרכים בסיסיים כגון מזון, ביגוד, מדור והוצאות חינוך חובה. מגיל 6 עד 18, החיוב הוא מדין צדקה. בעקבות פסיקה עדכנית של בית המשפט העליון, נקבע כי מגיל 6 ומעלה יש לחלק את הנטל בין שני ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית היחסית ולחלוקת זמני השהות ביניהם- בעניין זה יש צורך מיוחד בעו"ד שהוא גם טוען רבני עת העלאת הטענות ותביעת מזונות ילדים בפני בתי הדין הרבניים, בשל העובדה שבתי הדין הרבניים מתייחסים באופן חלקי ושונה לפסיקה של בית המשפט העליון. בתקופת השירות הצבאי הסדיר או השירות הלאומי (מעל גיל 18), נהוג להפחית את גובה המזונות לשליש מהסכום שנקבע בפסק הדין המקורי.
סמכותו של בית הדין הרבני בענייני מזונות ילדים הינה מורכבת, ולאור פסיקה עדכנית של בית המשפט העליון היא תלויה בהסכמות הצדדים או רק במקרה של תביעה 'להשבת הוצאות'- גם כאן בא לידי ביטוי הצורך ההכרחי בעו"ד שהוא גם טוען רבני.
בקביעת גובה המזונות, בית הדין או בית המשפט מתחשב במספר גורמים מרכזיים: גיל הילדים, הכנסות שני ההורים, רכושם, הוצאות הילדים (כולל חינוך, בריאות, העשרה וצרכים מיוחדים), הסדרי השהות, ומספר הילדים במשפחה.
תביעת מזונות זמניים מאפשרת קבלת תמיכה כלכלית עוד בטרם הסתיים ההליך העיקרי. מאחר שהליכי גירושין עשויים להימשך תקופה ממושכת, בית הדין או בית המשפט מוסמך לקבוע מזונות זמניים עד לקביעת ההסדר הקבוע. הליך זה מבטיח את קיומם הכלכלי של הילדים והצד הזכאי במהלך ההתדיינות, ומספק מענה מיידי לצרכיהם הבסיסיים.
ייצוג משפטי בתביעות מזונות הוא קריטי להצלחת ההליך. עורך דין שהוא גם טוען רבני, המתמחה בדיני משפחה פועל להערכת הצרכים הכלכליים, איסוף ראיות להוכחת ההכנסות וההוצאות, ניהול משא ומתן לגיבוש הסכם מזונות, והגשת תביעות לשינוי מזונות במקרה של שינוי נסיבות מהותי. מומחיותו חיונית במיוחד בתיקים מורכבים הכוללים הכנסות לא מדווחות, עסקים משפחתיים, או נכסים משמעותיים.
משרד 'הלוי את מור נתן' מתמחה בניהול תביעות מזונות ילדים ו/או אישה בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט לענייני משפחה. המשרד מלווה את לקוחותיו במסירות בכל שלבי ההליך, מתוך הבנה מעמיקה של ההיבטים ההלכתיים והמשפטיים. צוות המשרד פועל באופן נחוש להבטחת זכויות לקוחותיו ומספק מענה מקצועי ומהיר לצרכים המשתנים בתיק.
