קטגוריות
מאמרים

החלטתם להתגרש? נו בסדר, אבל תאמינו לי אפשר גם אחרת!

 

לצערנו הרב, בימינו אנו תופעת הגירושין כבר אינה זרה ויוצאת דופן. אנשים אשר חיו באהבה ובהערכה במשך תקופה ארוכה, מחליטים לסיים את מערכת היחסים ביניהם, וזאת על אף קיומם של ילדים (ואולי אף נכדים), אשר להם התא המשפחתי ו”הבית החם” הינו מקום מבטחם היחיד.

אבל לא על זה באתי לקונן במאמר זה. המסר העיקרי של המאמר הנוכחי הינה העובדה המצערת שלרוב אנו רואים כי תהליך הגירושין נתפס בעיני בני הזוג כמאבק ומלחמה ללא גבולות, תוך רמיסה, השפלה ודיכוי בן הזוג השני. “המטרות הטהורות” אותם רוצה בן הזוג השני להשיג בתהליך הגירושין, מתערבבות עם מסה רגשית ומשקעים כבדים שהצטברו לאחר אותה תקופה שהביאה לגירושין, ולעיתים אותן “מטרות טהורות” בכלל לא מושגות אלא נשכחות אי שם באבק המאבק. וכאן בדיוק נקודת המפנה שעל בני הזוג המתגרשים לשים את ליבם. תהליך הגירושין יכול להפוך בקלות לתהליך “ריפוי” והבראה רגשית תוך השגת כל היעדים והמטרות אותם כל בן זוג רוצה להשיג– החל מיעדים כלכליים (זכויות בדירה המשותפת, דמי מזונות וכדומה), עובר לחינוך ילדים (הסדרי ראיה, חינוך וכדומה), וכלה בתכנית משותפת להמשך גידול הילדים והורות משותפת עד כמה שניתן כמובן.  התרגלנו בכל תחום בחיים לריב, לצעוק, להתעקש ולהילחם כדי להשיג את מבוקשנו, אבל כשזה מגיע לתהליך גירושין המאבק עולה לנו ביוקר פי כמה וכמה, מכיוון שבסופו של יום מי שהכי נפגע מ’המאבק המלוכלך’ הינם הילדים אשר רואים את האבא שלהם או את האמא שלהם פוגעים או נפגעים, רומסים או נרמסים, וכולנו מבינים שהתפתחות רגשית בריאה כבר לא תצמח מכאן.

 

אז אפשר אחרת, איך? בעזרת תהליך גישור והידברות בין בני הזוג אנחנו המגשרים מביאים את כל אחד מהצדדים לביטוי מלא ולהשגת האינטרסים שלו במקסימום האפשרי, כל זאת תוך כבוד הדדי, העצמת החיובי, והשלמה אמיתית עם המציאות הקיימת בשטח. ומה שבאמת חשוב בכל התהליך היא העובדה שאנחנו המגשרים תמיד מזכירים לבני הזוג שטובת הילדים שלהם עומדת בראש ובראשונה בסדר העדיפויות. באמצעות תהליך הגישור אנו נותנים ביטוי לכעסים, להאשמות, לכאב ולתחושות האישיות של כל אחד מהצדדים, תוך תקשורת ישירה וכנה עם הצד השני. כך הופך תהליך הגירושין לתהליך של צמיחה והבראה אצל כל אחד מבני הזוג, כמעין שיחת סיכום יסודית בה כל צד מסכם את השנים שעברו, מעלה את התחושות וההבנות שלו מכל השנים, ובסופו של דבר מסתכל קדימה לקראת דרך חדשה, מבלי להשאיר “זנבות מאחור”. אמא שלי תמיד אומרת שזה לא טוב לשמור בבטן, כי אח”כ כל החיים אתה אוכל את עצמך ולא סולח לא לעצמך ולא לשני. בגישור אנחנו עושים בדיוק את ההיפך: מוציאים, משתפים, ולעיתים אף בוכים ביחד, והכל כדי לסיים את מערכת היחסים בצורה יעילה, נכונה ובריאה. אני אגלה לכם סוד קטן, בתהליך גישור לא רק שהתהליך הגירושין הופך לקצר הרבה יותר (לעיתים מס’ מפגשים), אלא גם לזול הרבה יותר מאשר מאבק משפטי עגום. בסופו של התהליך אני מייצרים הסכם גירושין הדדי- מתוך הסכמה- בו עולים כל ההסדרים הכלכליים והאחרים בין בני הזוג, ובכך באה לסיומה הפרשה המשותפת של בני הזוג. ההסכם מוגש לאישור בית המשפט או בית הדין הרבני ומקבל בעזרת השם תוקף של פסק דין.

אז אם כבר החלטתם להתגרש, אני מזמין אתכם לעשות את זה בצורה מכבדת ומכובדת תוך שמירה על הכבוד שלכם, של בני זוגכם ואף של ילדיכם. צריך לזכור שאחרי הכל אתם תמיד נשארים משפחה!

קטגוריות
מאמרים

גירושין בהסכמה אבל לא בטיפשות

שלום לכולם, בשבוע שעבר כתבנו על היתרונות העצומים שיש בהליך גירושין שנעשה בהסכמה ובאמצעות גישור. אכן, אין ספק שכל מי שרוצה לחוס על עצמו ועל ילדיו יבחר בדרך הקלה והיעילה של תהליך גישור ושל גירושין מתוך הידברות והסכמה. אבל -וכאן ה’אבל’ הגדול-  אין הכוונה ש’בגירושין בהסכמה’ מי מהצדדים צריך להיות תמים, נאיבי או חסר אחריות כלפי עצמו ו/או כלפי ילדיו. בהליך של גירושין בהסכמה חובה על כל צד להתייעץ, לבדוק, לחקור ואף לעמוד על שלו בכל הנוגע לדברים שהם מהותיים ועקרוניים עבור עתידו ו/או עתיד ילדיו. כדי להסביר את עצמי אתן לכם דוגמא חמה מהתנור:

בשבוע שעבר ישבו במשרדי- פה בהר חומה- זוג שהתגרש כבר לפני כ-11 שנה. הזוג התגרש באמצעות הסכם גירושין עליו הסכימו הצדדים ואותו הסכם קיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני בירושלים. הזוג הגיע אלי בעקבות טענות של האישה שהבעל מפר את הוראות ההסכם, כגון: לא מפקיד דמי מזונות בזמן, לא עומד בהסדרי ראייה וכו’. במהלך פגישות גישור שערכנו במשרדנו פתחנו לדיון את ההסכם עליו חתמו הצדדים בבית הדין הרבני ומגמתנו הייתה להתאים מחדש את ההסכמות שבהסכם למצבו הנוכחי של כל אחד מבני הזוג נכון להיום. שיתוף הפעולה בין בני הזוג היה ממש מצויין, אלא שלפתע צפה לה בעיה. האישה ביקשה מהגרוש שלה לבצע את הסעיף בהסכם שמחייב אותו לדאוג להעביר על שמה את דירת המגורים בה היא מתגוררת כיום, ושהינה בבעלות משותפת של בני הזוג הגרושים עד היום. האישה רצתה לוודא שלאחר שכל הילדים יתחתנו (לבני הזוג 6 ילדים כשמחציתם כבר התחתנו ובשנים הקרובות עתידים שאר הילדים להתחתן בעז”ה), יהיה לה ביטחון שתהיה לה דירת מגורים הרשומה על שמה, ושחלילה לא תמצא עצמה “ברחוב”. הכל טוב ויפה, אבל לפתע – כרעם ביום בהיר – הבעל הזכיר לאישה שביום הדיון היא בעצמה אמרה לדיינים שמה שחשוב לה היא העובדה שהיא תגור בנכס רק עד שאחרון הילדים יתחתן ומה שיקרה אח”כ לא מעניין אותה–  לחיזוק עמדתו הציג הבעל מסמך פרוטוקול מבית הדין שבו אכן כתובים הדברים מילה במילה. (חשוב לציין, שבמעמד חתימת הסכם הגירושין בית הדין נתן גם להסכמות שעלו בפרוטוקול הנ”ל תוקף של פסק דין, כך שדברי האישה הפכו להצהרה מחייבת מבחינה משפטית). הבעל טען שכיום אינו יכול להבטיח לאישה את דירת המגורים, שמצבו הכלכלי כיום ובעתיד לא ברור, ושהוא אינו יכול לחתום על סעיף שמחייב אותו לתת לאישה את דירת המגורים. כשהסתכלתי על האישה לשמוע את תגובתה היא הסתכלה עלי בפנים קפואות ואמרה: “הייתי אז ילדה לא הבנתי מה אני עושה, בכלל לא התכוונתי למה שאמרתי, רק רציתי לגמור עם זה, בכלל לא האמנתי שנתגרש”. למרבה הצער דברי האישה הנ”ל לא נכתבו בפרוטוקול ואין להם שוב זכר או רמז. לא כאן המקום לדון באפשרויות המשפטיות שעומדות לאישה, אבל הלקח לגמרי ברור. 

מסיפור כואב זה אנו למדים שגם אם מגיעים לגישור וגם אם הכל נעשה בהסכמה, כדאי מאוד לכל אחד מכם להתייעץ עם בעל מקצוע מטעמו אודות המשמעויות של ההסכמות או ההצהרות שלו בהליך. אין הכוונה לבוא עם עו”ד ולהילחם בחדר הגישור במקום בבית המשפט- אחרת אנחנו חוזרים לאותה מלחמה מיותרת עליה כבר דיברנו, אלא הכוונה שצריך להבין היטב את ההסכמות אליהם אתם מגיעים ואם צריך להתייעץ לגביהן לא להתבייש לבקש מהמגשר ‘פסק זמן’ כדי להתייעץ מחוץ להליך הגישור.

 

בתקווה שבעזרת השם הדברים יהיו לכם לעזר ולהכוונה טובה.

קטגוריות
מאמרים

צוואה או ירושה על פי דין?

 

שלום חברים. כמעט מדי יום ביומו פונים אלי אנשים בענייני ירושה ואני נוכח לדעת שקיימת בנושא זה בורות עצומה, אז בואו נעשה סדר בסיסי בדברים:

במדינת ישראל כשאדם לא עלינו נפטר רכושו יעבור ליורשים שלו באחת מ- 2 הצורות הבסיסות הבאות:

  1. ירושה ע”פ צוואה.
  2. ירושה על פי דין.

 

חברים, ישנו הבדל משמעותי בין 2 הצורות הללו. בירושה על פי צוואה אדם מצווה את רכושו הקיים ו/או העתידי למי שהוא רק רוצה- כמעט ללא הגבלה. לדוגמא: אדם יכול לצוות את כל רכושו רק לבן הקטן שלו כי הוא הכי נחמד אליו, או למשל לצוות את הדירה שלו רק לבת שלו (כי היא תמיד אפתה לו עוגה לשבת) ואת שאר רכושו לשאר ילדיו בחלקים שווים, או אפילו לא להעניק ילדיו שום רכוש ואת כל רכושו לתת במתנה (אחר מותו), לארגון חסד כלשהו או לישיבה של תלמידי חכמים. ישנם מס’ דרכים לערוך צוואה כאשר הנפוצה והרלוונטית ביותר היא עריכת צוואה אצל עו”ד מומחה בתחום, אני מדגיש מומחה בתחום מכיוון שעריכת הצוואה דורשת מיומנות והכרת הדין והפסיקה, אחרת יש סיכוי לא מבוטל שכאשר יגיע היום- אחרי 120 שנה- היורשים שאליהם התכוונתם בצוואה לא באמת יקבלו את מה שהתכוונתם לתת להם, הן בשל העובדה שהניסוח של הצוואה לא היה מספיק ברור, ובין אם הצוואה נעשתה בניגוד לחוק או הפסיקה ולכן החלק שנוגד את החוק יתבטל כלא היה (על כך במאמרים הבאים בעז”ה). 

 

הדרך השניה להוריש רכוש למישהו היא פשוט לא לעשות כלום. לפי החוק במדינת ישראל, אם לא ערכתם צוואה אזי חוק הירושה קובע – בלי לשאול או להתייעץ אתכם- איך הרכוש שלכם מתחלק. כלומר, יכול להיות שממש אבל ממש רציתם להוריש את הדירה רק לנכד שלכם כי הוא תמיד בא לבקר אתכם אחרי הקידוש בליל שבת (ולא לאף אחד מהילדים שלכם), אבל באופן מאוד מצער וממש מפתיע לא הספקתם לעשות צוואה אצל עו”ד…. חס ושלום!

 

נסכם את הדברים: כשאדם לא עלינו נפטר צריך לבדוק אם הוא השאיר אחריו צוואה (כיצד בודקים אם יש צוואה נלמד בעז”ה במאמרים הבאים), אם הוא לא השאיר צוואה הרכוש שלו יתחלק בין היורשים על פי הדין לפי מה שקובע חוק הירושה, אם הוא השאיר צוואה- הרכוש יהיה של מי שהמוריש כתב בצוואה גם אם זה לא ממש מוצא חן בעיניכם. 

 

הצעתי החמה אליכם היא: אם אתם רוצים לערוך צוואה אל תחכו אפילו דקה, גשו לעו”ד מתאים ותערכו את הצוואה, כדי שלא חס וחלילה יהיה מאוחר מדי…

 

ניתן להפנות שאלות/תגובות אל כותב המאמר לפי הפרטים המופיעים מטה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר. המסתמך על האמור לעיל, עושה זאת על אחריותו הבלעדית בלבד. 

קטגוריות
מאמרים

תאונת הדרכים- חלק ב’

בהמשך למה שנכתב במאמר האחרון הנושא את הכותרת ‘תאונת הדרכים-מבוא’, נרצה השבוע להדריך את הקוראים כיצד עליהם לפעול לאחר תאונת דרכים (חלילה), בה נגרמו להם נזקי גוף. 

המטרה שעומדת לנגד עיננו הינה קבלת הפיצוי המקסימלי מחברת הביטוח, בגין נזקי הגוף שנגרמו לנפגע בתאונת דרכים, פיצויים שכל כך חשובים להמשך קיומה של שגרת חיים, הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט הנפשי, הן במישור האישי והן במישור המשפחתי.

 

בשלב זה של המאמר אני רוצה להסב את תשומת לב הקוראים לעניין עקרוני עד מאוד: במהלך השנים נוכחתי לדעת כי רבים מן האנשים (אם  כי לא כולם), נוטים לייחס לתביעה כנגד חברת הביטוח נימה שלילית ואולי אף לא מוסרית. נכונים הדברים בעיקר כשמדובר בפציעות לא קשות במיוחד, כאלה שניתן להסתגל אליהן במהרה ולא נראה לאדם מן הצד כי תביעת פיצוי כספי בגין תביעות מסוג כזה הוא צעד הגון וישר. לטעמי, יש לעקור את הגישה הנ”ל מהיסוד, לא משום שאני סובר שיש “לחלוב” את חברות הביטוח כל אימת שהדבר אפשרי, אלא משום שנוכחתי לראות כיצד אנשים לא מבינים נכון את המשמעות וההשלכה של הפציעה שלהם על עתידם התעסוקתי ואולי אף הנפשי. טול מקרה בו אדם בשנות השלושים לחייו נפגע ברגלו בגין תאונת דרכים. נניח שמדובר בפגיעה שעל פניו חלפה אולם מידי פעם בחודשי החורף הקרים אותו אדם סובל מכאבים באים והולכים ברגלו. אדם זה לא נוטה לייחס חשיבות כבדה לכאבים אלה שכן בהיותו עובד כמזכיר של ישיבה פלונית הוא רוב הזמן ישוב במשרדו ולא נראה לו כי כאבים אלה משפיעים ו/או ישפיעו על גורלו. כעת, לו יצוייר שאותו אדם ביום מן הימים- אי שם בגיל 45 לחייו- יעזוב את תפקידו בישיבה או יועזב מתפקידו, הרי שאותו אדם ייאלץ לחפש לעצמו מקור פרנסה אחר. כעת נניח שמקור הפרנסה היחיד שיהיה זמין עבורו באותו יום עתידי יהיה עבודה כמאבטח או בתור נהג אוטובוס (מעשים שקורים מדי יום ביומו)- אותו אדם ימצא עצמו בבעיה קשה, מכיוון שמהר מאוד יתברר לו שהוא בעצם אינו יכול לעמוד זמן ממושך על רגליו כמאבטח או שהוא אינו יכול לנהוג ברכב ברציפות לאורך זמן. כתוצאה מכך אותו אדם  ייאלץ-בלית ברירה- לצמצם את שעות עבודתו, או במקרים קשים יותר לוותר בכלל על עבודות מסוג בהן לכאבים ברגלו השפעה על יכולת תפקודו. נשים לב, שהתוצאה היא שלאותו אדם נגרם נזק כלכלי משמעותי בעקבות התאונה ( נזק שיכול לנוע בין מאות שקלים לחודש עד כדי אלפי שקלים בחודש), והיום- מיד לאחר התאונה- הוא בכלל לא מעלה בדעתו שנגרם לו נזק משמעותי כאמור. מדוע שאותו אדם לא יפוצה בגין הנזק הנ”ל. באותה נשימה יש לזכור כי במדינת ישראל נוהג לו ‘חוק ההתיישנות’, אשר קובע שלאחר תקופה מסויימת הקבועה בחוק (כל מקרה לגופו אם כי בדר”כ לאחר 7 שנים), עילת התביעה של פלוני כנגד אלמוני מתיישנת, ויהיה זה בלתי אפשרי לתבוע את הנזק המדובר (למעט חריגים הקבועים בחוק ובפסיקה). לאור האמור, אני ממליץ בחום לכל בר דעת תמיד לפנות לייעוץ מקצועי ולקבל תמונה נכונה של האפשרויות או חוסר האפשרויות שעומדות לפניו. לעיתים בסכום מזערי ניתן להציל פיצוי משמעותי מחברת הביטוח, ועל כך כבר נאמר “לא עם הארץ חסיד”.

 

ובחזרה לעניין הראשי: על מנת לוודא כי מי שנפגע בעקבות תאונת דרכים יקבל את הפיצוי המקסימאלי מחברת הביטוח, יש לפעול בצורה מסוימת, תוך מתן תשומת לב לפרטים ונתונים חשובים הצצים במהלך הדרך, ממש החל מרגע קרות התאונה. במאמר זה ובבא אחריו נפרט את הנקודות העיקריות אליהן יש לשים לב. ניתן לומר כי התנהגות על פי נקודות אלה, תעלה באופן משמעותי את הסיכוי לכך שהנפגע יקבל את הפיצוי המקסימאלי המגיע לו בעקבות נזקו הגופני ו/או הנפשי שנגרם לו כתוצאה מהתאונה.


  

  1. 1. איסוף ורישום הפרטים הרלוונטיים המלאים:

מיד לאחר קרות התאונה, יש  לדאוג לקבל את כל הפרטים הרלוונטיים הנוגעים לאירוע. החל מפרטיהם המלאים והמדויקים של הרכבים המעורבים בתאונה, לרבות מספרי פוליסות הביטוח, הכתובת והמיקום המדויק של האירוע, פרטיהם של הנהגים האחרים, ועד לפרטי העדים לתאונה והפצועים. למעשה, כל פרט שנראה חשוב, עדיף לרשום ולתעד מיד לאחר התאונה על מנת שלא לשכוח אותו מאוחר יותר. כדאי לזכור, שמיד לאחר התאונה הנפגע נתון תחת הלם ופציעה בדרגות שונות, ועל כן על אדם שקרוב לנפגע לקחת על עצמו את מלאכת האיסוף הנ”ל. כאן המקום להזכיר את האפשרות האדירה שיש לנו כנוכחים בזירת תאונה לעשות חסד חינם עם הנפגע, וללקוט את הפרטים הנ”ל מהנוכחים במקום. אולי ניתן לייחס לעזרה כזו אף גדר של “השבת אבידה”, בהיותנו מסייעים לנפגע לאסוף את מידע הרלוונטי ביותר- כזה שבעזרתו יוכל לתבוע את נזקו ולקבל את הפיצוי המגיע לו.

 

בשבוע הבא נמשיך בפירוט הנקודות החשובות הנ”ל, עד אז כולנו תפילה שלא יארעו תאונות דרכים בכלל, ואם בכל זאת יתרחשו תאונות כאלה, יהי רצון שהנזק יהיה רק ברכוש ולא בנפש, בבחינת “הפח נשבר ואנחנו נמלטנו”.
 
 

 

ניתן להפנות שאלות/תגובות אל כותב המאמר לפי הפרטים המופיעים מטה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר. המסתמך על האמור לעיל, עושה זאת על אחריותו הבלעדית בלבד. 

קטגוריות
מאמרים

תאונת הדרכים- הפעולות החשובות ביותר (ג’)!

 

כפי שהחלנו לבאר בשבוע שעבר, כדאי שכל אחד מאיתנו יהיה מודע לפעולות החשובות והכרחיות שעל נפגע בתאונת דרכים לבצע, מיד לאחר שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים. כאמור, למילוי אחר הפעולות המפורטות לקמן נודעת השפעה עצומה על גודל הפיצוי אותו יקבל הנפגע מחברת הביטוח, ולעיתים אף על עצם הפיצוי.

 

במאמר האחרון למדנו שהפעולה הראשונה לביצוע- מיד לאחר התאונה- הינה ‘איסוף ורישום פרטי האירוע (פרטי הרכבים והנוכחים המעורבים בתאונה)’, וכעת נמשיך לפרט את הפעולות- דבר דבור על אופניו:

 

  1. צילום הנזק שנגרם לרכב ולגוף-

כשהדבר אפשרי, מומלץ מאוד  לצלם את הנזק שנגרם לרכב מכמה זוויות צילום, וזאת כדי שניתן יהיה  בעתיד ולאחר תיקון הרכב להתרשם מעוצמת הפגיעה. באותה הזדמנות רצוי גם לצלם מספר תמונות של נזקי הגוף שנגרמו לצורך תיעוד הפגיעה עצמה, שכן ישנם סוגים רבים של פגיעות (לרוב שפשופים ומכות שטחיות), אשר עם הזמן מחלימות מבלי להותיר כל סימן. תמונות של הנזק עצמו יעזרו לנו בעתיד להוכיח את תביעתנו.
 
 

  1. קבלת הטיפול הרפואי הראשוני

לאחר פגיעה (חלילה) בתאונת דרכים יש לפנות לקבלת טיפול רפואי בבי”ח ללא כל דיחוי שהוא. לדבר חשיבות מירבית, שכן מעבר לדאגה לבריאות גופנו, חשוב שיהיה בידי הנפגע תיעוד של קרות התאונה. יש לפרט בפני המוסד הרפואי אליו נעשתה הפנייה, את אופן קרות התאונה, מיקומה, ושעת התרחשותה המדוייקת וכו’. כמו כן, חשוב שהנפגע ידגיש ויפרט בפני הגורם המטפל  מהן פגיעותיו ותלונותיו בעקבות התאונה, על מנת שגם לתלונותיו יהיה תיעוד. יש לוודא שהכל- כולל הכל- נרשם בדו”ח הרפואי, וכי הנפגע מקבל לידיו העתק של הדו”ח הרפואי שנערך. שימו לב, כל דבר שלא נכתב בדו”ח הרפואי חזקה שלא היה קיים בעת הפניה לטיפול רפואי. יהיה זה מאוד קשה להוכיח ולטעון בעתיד, שהנפגע סבל מנזק גוף שלא פורט בדו”ח הרפואי. במקרה כזה הנפגע עלול להיוותר ללא כל פיצוי, וזאת רק משום שדבריו לא נכתבו בפנייתו הראשונה לבית החולים. 
 

  1. הודעה במשטרה על קרות התאונה (‘אישור משטרה’)-

כשהדבר מתאפשר ובהזדמנות הראשונה, על הנפגע לגשת לתחנת המשטרה ולהודיע על קרות התאונה, וזאת כדי לקבל אישור מן המשטרה עם פרטיהם של כל מי שהיו מעורבים בתאונה, לרבות פרטי הרכבים ופוליסות הביטוח. לאישור זה יש חשיבות כפולה ומכופלת: ראשית, את האישור יש להעביר למוסד הרפואי שטיפל בנפגע לאחר התאונה, כדי  שהחיוב הכספי עבור הטיפול הרפואי שקיבל הנפגע ישלח ישירות לחב’ הביטוח הרלוונטית ולא אל הנפגע (הסכם בין חברות הביטוח לקופות החולים). שנית, האישור מהווה תיעוד של התאונה ושל פרטי המעורבים בה. שימו לב! ללא האישור הזה, לא ניתן יהיה לקבל את הפיצוי מחב’ הביטוח.
 
 

  1. רצף הטיפול הרפואי ותיעודו בכתב-

במרבית המקרים, נזקי גוף נוטים להתגבש רק כעבור חודשים רבים ולעיתים אפילו לאחר שנה מיום התאונה. לא ראי הנזק שאובחן ביום התאונה כראי הנזק שנבחן כשנה לאחר התאונה. לעיתים נזק שהיה קיים ביום התאונה מחלים או משתפר בחלוף הזמן, ולעיתים ההיפך הוא הנכון. ככל שפציעתו של הנפגע בתאונה קשה יותר, יהיה עליו לטפל בפגיעותיו ברצף זמן ארוך יותר. תיעוד הרצף הטיפולי בכל תחום רפואי הינו חשוב עד מאוד. הצגת רצף טיפולי לאורך זמן תעזור לנו להוכיח ולבסס את הפיצוי אליו אנו טוענים. לשם הדוגמא: ניזוק שנפגע בתאונה וטוען בתביעה שהוגשה לאחר שנתיים, כי הוא סובל מבעיות אורטופדיות קשות ברגליו, יידרש להציג בפני בית המשפט או מי מטעמו, פניות חוזרות ונשנות לרופאים המתאימים כמו גם טיפולי פיזוטרפיה. אילו טענה כזו לא תגובה במסמכים רפואיים כאמור, יטה בית המשפט או מי מטעמו שלא להאמין לטעות מסוג כזה . מכאן גם הצורך לוודא כי כל פניה לרופא, כל טיפול ו/או כל כל התייעצות, יזכו לתיעוד רפואי בכתב. אגב, גם אם ברור לנפגע כי אין לכאביו מענה רפואי, עליו לדווח על כאבים אלה לגורם הרפואי המוסמך (אפילו רופא משפחה), וזאת כדי שבעתיד יוכל לתמוך טענותיו- בדבר פיצוי הולם לכאבים אלה- בראיות מוצקות.


בעניין זה חשוב מאוד לציין, כי ישנו קשר ישיר בין מספר הפניות לקבלת טיפולים רפואיים ו/או בדיקות רפואיות אליהם פנה הנפגע, ובין סכום הפיצויים שיתקבל לאחר מכן מחב’ הביטוח. הדברים נכונים בעיקר לגבי הכספים ששילם הנפגע בעבור הטיפולים והבדיקות הנ”ל, וכן לגבי הפיצוי בגין הכאב והסבל שנגרמו לנפגע בעקבות התאונה. מאידך, וכדי לנהוג כאנשים ישרים ואמינים (וכך גם להצטייר בעיני בית המשפט או מי מטעמו), כדאי לפנות לגורמים רפואיים בתדירות ובאופן הגיוני, כאלה שמתאימים לאופי הפגיעה ולטיפול בה.

 

 

 

נזכיר, כי נותר לנו לדון על עוד 6 פעולות שהכרחיות לביצוע לאחר קרות תאונת דרכים, ועליהן או על חלקן נדבר בשבוע הבא. מה שברור הוא שעדיף להתרכז בתפילה ובנהיגה בטוחה מאשר לשנן את הפעולות שצריך לבצע לאחר תאונה. יהי רצון שתנחנו למחוז חפצנו לחיים, לשמחה ולשלום! 

 

ניתן להפנות שאלות/תגובות אל כותב המאמר לפי הפרטים המופיעים מטה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר. המסתמך על האמור לעיל, עושה זאת על אחריותו הבלעדית בלבד. 

קטגוריות
מאמרים

תאונת הדרכים- הפעולות החשובות ביותר (ד’)!

השבוע אנו ממשיכים בעז”ה, בפירוט הפעולות ההכרחיות והחשובות שעל נפגע (נזק גוף), בתאונת דרכים (או מי מטעמו), לבצע מיד לאחר קרות תאונה חלילה.

בשבוע שעבר סיימנו את המאמר בפעולה מס’ 5- הנושאת את הכותרת ‘רצף הטיפול הרפואי ותיעודו בכתב‘. הפעולה הבאה בסדר הפעולות הינה:

 

  1. שמירת הקבלות/חשבוניות ושאר המסמכים החשובים-

חשוב מאוד לשמור על כל מסמך רפואי או אחר הנוגע לתאונת הדרכים. כמו כן, יש לשמור על כל קבלה הנוגעת להוצאות שנגרמו לנפגע כתוצאה מפגיעתו בתאונה, כגון: נסיעות לטיפולים, קניית תרופות ועזרים רפואיים, עזרה במשק הבית וכד’, ולדאוג להעבירן למשמורת עורך הדין המטפל.

נקודה זו הינה בעלת חשיבות אדירה ומשמעותית עד מאוד. צריך לזכור את המשוואה הבאה: “אם אין קבלה אין הוצאה”, פירוש הדבר: כי כל הוצאה שנגרמה לנפגע- או למי מטעמו- עקב התאונה, לא תזכה לפיצוי מטעם חברת הביטוח אם לא נציג קבלה/חשבונית עבור ההוצאה אליה אנו טוענים. אחת השאלות הראשונות שנשאל נפגע על דוכן העדים במסגרת תביעה לפיצויים בבית משפט, הינה היכן הקבלות עבור ההוצאות אליהן הוא טוען. יש לזכור, שמרגע התאונה ועד ההחלמה (לעיתים אף לאחר מכן), נגרמות לנפגע בתאונה ו/או לבני משפחתו הוצאות מסוגים שונים. חלק מההוצאות קשורות באופן ישיר לפגיעה, כגון: תרופות וטיפולים רפואיים ומקצועיים (שאינם כלולים במסגרת ההסכם בין חברות הביטוח לקופות החולים ו/או אינם מוסדרות בחוק רלוונטי אחר), נסיעות למרכזים רפואיים ועוד. חלק מההוצאות הן עקיפות לתאונה: הוצאות עבור מזון ולינה למי שליווה את הנפגע לטיפולים רפואיים, הפסדי ימי עבודה של בני המשפחה בעקבות טיפולם בנפגע וכדומה. כל ההוצאות וההפסדים הכספיים שנגרמו לנפגע בעקבות התאונה אמורות להיות מכוסות על ידי חברת הביטוח, אולם אם הנפגע לא יציג קבלות או חשבוניות עבור ההוצאות שלהן הוא טוען, סביר להניח כי הוא לא יזכה לפיצוי בגינם. לעיתים, נפגעים סוברים כי במקרה שהם לא שמרו על קבלות כדלעיל, הם יטענו בבית המשפט כי הם לא ידעו שצריך לשמור או לאסוף קבלות עבור כל הוצאה והוצאה. על טיעון מסוג זה טוענות מנגד חברות הביטוח, כי מרגע שהנפגע פנה לעורך דין, חזקה על עורך הדין שהדריך את לקוחו לשמור את כל הקבלות, ולכן אין מקום להתחשב בטענת הנפגע שלא ידע על הצורך בשמירתן. בתי המשפט נוטים להעניק לטענת חברת הביטוח משקל רב, והדבר מפחית את הסיכוי לקבלת פיצוי עבור ההוצאות הנ”ל באופן משמעותי.


יש לשים לב, כי במידה ובשל הפגיעה נזקק הנפגע לעזרת צד ג’ בביצוע עבודות משק הבית כגון: ניקיון, עריכת קניות, ביצוע תיקונים וכד’, ואין אפשרות לקבל מנותני השירות הנ”ל קבלה או חשבונית רשמית, יש לדאוג לערוך רשימה מסודרת של ההוצאות, תוך פירוט מדויק לגבי מהות ההוצאה, תאריך, סכום ושמו של נותן השירות, בתוספת חתימה של נותן השירות על כל רישום. גם את הרשימה הנ”ל יש להעביר בכל תקופה מסוימת לעורך הדין המטפל בעניין, וזאת על מנת לעדכנו בנוגע להוצאותיו של הנפגע.


באותו עניין ראוי גם לציין, כי חשוב מאד לשמור על כל תלושי השכר של הנפגע ו/או של מי מטעמו מהתקופה שלפני התאונה ושלאחריה, ולהעביר העתק מהם לעורך הדין בהקדם האפשרי (לעצמאים מומלץ לשמור על כל דוחות מס הכנסה ומע”מ שהוגשו על ידם לפני התאונה ואחריה). שמירת תלושי השכר באופן עקבי ומסודר תעזור לנו בעתיד (במסגרת תביעה לפיצויים), להוכיח את הפגיעה בהכנסות- שנגרמו לנפגע או למי מבני משפחתו- לאחר התאונה, ביחס להכנסותיו עובר לתאונה.
 
 

  1. הימנעות משיתוף פעולה עם החוקרים מטעם חב’ הביטוח-

בעניין זה רצוי מאוד להישמע להוראות עורך הדין ולמפורט לקמן, שכן לעיתים הצלחתה של תביעת פיצויים קמה ונופלת רק בגלל תמימותם של הנפגעים בתאונה או של בני משפחתם. במה דברים אמורים:

יש לזכור, כי חברות הביטוח אשר הינן הנתבעות ברוב המקרים, שולחות מטעמם חוקרים על מנת לנסות ולדלות פרטים בנוגע למצבו של הנפגע ולפרטי התאונה. חוקרים אלו בדרך כלל מקליטים או מתעדים את השיחה ללא ידיעת הנפגע ואחר כך משתמשים בדבריו בבית המשפט. למרות שברוב המקרים אנשים אלו יציגו עצמם ככאלו אשר מעוניינים לעזור לנפגע לקבל את הפיצוי המגיע לו, מטרתם האמיתית היא ההפך מכך!!!!!! . מומלץ אפוא להימנע מכל מגע עם חוקרי ביטוח, לא להכניסם לביתנו בשום אופן, ולעולם לא לענות על שאלותיהם, אפילו אם נראה שהתשובות לא תוכלנה לגרום שום נזק. יש להיות ערני בנוגע למעקבים שנערכים על ידי חוקרים מטעם חב’ הביטוח ולדאוג לעדכן את כל הקרובים ובני משפחתו של הנפגע בנוגע לכך, שכן לעיתים החוקרים מנסים להשיג מידע גם דרך בני משפחה וחברים.  יש להיות ערניים גם לעובדה, כי החוקרים מטעם חברות הביטוח נוהגים לא פעם להציג עצמם בכובעים שונים, כגון פקידים מטעם הביטוח הלאומי, שכנים חדשים, עורכי סקרים, ואפילו לטעון כי נשלחו ע”י עורך דינו של הנפגע כדי לעזור לו בתביעתו. לכן מומלץ להימנע מקיום כל קשר איתם וממסירת כל מידע בנוגע למצבו של הנפגע או לפרטי התאונה, וחשוב מכל, לעולם לא לחתום על שום מסמך שיוצג על ידם. בל נשכח כי תפקידם האמיתי של החוקרים הנ”ל הוא לגרום לנפגע לסיים את תביעתו בצורה המהירה ביותר, תוך כדי קבלת הפיצוי הנמוך ביותר, ולמטרה זו הם בדרך כלל מנסים להחתים את הנפגע או בני משפחתו על טופס הסכמה לסילוק תביעתו עבור סכום זעום, בידיעה כי לאחר החתימה על טופס שכזה כמעט ואין דרך חזרה.
ואולי דווקא על כגון דא נאמר : וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב בַּדֶּרֶךְ”.

בשבוע הבא נמשיך ואולי אף נסיים– בעזרת השם- את פירוט הפעולות שיש לבצע מיד לאחר תאונת דרכים בה נגרם נזק גוף לנפגע. עד אז יהי רצון ש’תסעו ברכה’ ותגיעו למחוז חפצכם ברינה, בשמחה ובשלום.  

 

ניתן להפנות שאלות/תגובות אל כותב המאמר לפי הפרטים המופיעים מטה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר. המסתמך על האמור לעיל, עושה זאת על אחריותו הבלעדית בלבד. 

קטגוריות
מאמרים

תאונת הדרכים- הפעולות החשובות ביותר (ה’)!

 


השבוע נסיים, בעזרת השם, את פירוט הפעולות ההכרחיות לביצוע לאחר קרות תאונת דרכים בה חלילה נגרם לאדם נזק גוף. שבוע שעבר סיימנו בפעולה מס’ 7 אשר כותרתה: “ הימנעות משיתוף פעולה עם החוקרים מטעם חב’ הביטוח”. הפעולות הבאות עליהן נדבר הינן בבחינת ‘עצה טובה קמשמע לן’:
 

  1. הסתגלות לפגיעה וחזרה לחיים תקינים-

 

כאשר המצב הרפואי והתפקודי מאפשר זאת, מומלץ מאוד לנפגע להתחיל ולנסות לחזור לשגרה בביתו ובמקום עבודתו. אמנם, לעיתים חזרה לשגרה משמעותה ירידה בכמות שעות העבודה או חזרה לעבודה עם מגבלות רפואיות שונות (למשל: איסור או חוסר יכולת לעמוד עמידה ממושכת על הרגליים וכד’), אולם, ככל שהמצב הרפואי או הנפשי אינו מחייב חוסר מעש או היעדרות מעבודה, על הנפגע לעשות כל מאמץ לחזור לשגרת חייו. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהפיצוי שיתקבל לאחר מכן מטעם חברת הביטוח, מתבסס על מצבו הרפואי והתפקודי של הנפגע כפי שיעלה מהמסמכים הרפואיים בלבד, ולכן, במידה ואין במסמכים הרפואיים סיבה כלשהי להיעדרותו של הנפגע מעבודתו, אזי גם אם הנפגע נעדר מעבודתו בפועל, הוא לא יזכה לקבל על הפסדי שכרו פיצוי מלא מחב’ הביטוח.

אותו כנ”ל לגבי משק הבית והתביעה לפיצוי בגין עזרה לה נזקק הנפגע במטלות הבית: אם המסמכים הרפואיים לא יעידו על כך שהנפגע נזקק לעזרת צד ג’ בביצוע הפעולות בביתו, אזי לא יהיה ביכולתו לקבל פיצוי על כך מחב’ הביטוח, גם אם שילם על כך בפועל לנותני השירותים השונים והציג את הקבלות המתאימות.
 
 

  1. זהירות מפני התיישנות התביעה

 

ידוע ומפורסם, כי במסגרת החוק הישראלי (למעט חריגים), תביעתו של הנפגע תתיישן בחלוף 7 שנים מיום התאונה או קרות הנזק. משמעות הדבר הינה, כי בדרך כלל הנפגע יהיה מנוע מלהגיש תביעתו בבית המשפט בגין נזקי התאונה שנגרמו לו, ולו רק בשל חלוף הזמן שהוקצב לכך בחוק. במקרים שבהם הנפגע הינו קטין, תתיישן תביעתו על פי רוב בהגיעו לגיל 25- דהיינו 7 שנים לאחר הגיעו לגיל 18. אף על פי כן, אין פירוש הדבר שיהיה זה נכון להמתין עם הגשת התביעה עד למועד האחרון בה ניתן להגישה על פי החוק, שכן ככל שהזמן עובר יניח בית המשפט (וכך גם תטען חברת הביטוח), שאין מדובר בפגיעה חמורה או משמעותית אשר סביר להניח שהיתה מוגשת בשלב מוקדם יותר. יתרה מכך, יש לזכור שחלוף הזמן גורם גם ל’חלוף הזיכרון’, דהיינו: זיכרון המעורבים בתאונה לגבי פרטי האירוע נמוך, הראיות שניתן להביא פחות טובות, ובדרך כלל הדבר פועל לרעת הנפגע. מאידך, אין זה מומלץ להגיש את התביעה מול חב’ הביטוח בסמוך למועד התאונה, אלה רק לאחר שברור שנזקיו של הנפגע התגבשו, וכי לא תהיה בעתיד כל החמרה במצבו הרפואי או הנפשי. הסיבה לכך הינה, שאם לאחר קבלת הפיצוי וסגירת התיק תחול החמרה במצבו של הנפגע, לא ניתן יהיה יותר לפתוח את התיק ולתבוע פיצויים נוספים. (שימו לב, למרות האמור, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מיד לאחר קרות התאונה, כדי שהלה ינחה את הנפגע מה עליו לבצע ובאיזה אופן- ראו בסע’ הבא).
חשוב לזכור, ספירת מועד ההתיישנות הינה עד ליום הגשת התביעה לביהמ”ש, דהיינו לאחר שהוגשה התביעה לביהמ”ש, מפסיקים את הספירה והתביעה לא יכולה יותר להתיישן.

 
 

 

  1. ייצוג ע”י עו”ד שמתמחה בתחום הנזיקין ובעיקר בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים-

 

נפגעי תאונות דרכים ו/או בני משפחתם, אשר אינם פונים מיד בסמוך לתאונה כדי לשכור את שירותיו של עורך דין המתמחה בתחום הנזיקין בכלל ובייצוג נפגעי תאונות דרכים בפרט,  עלולים לחבל בסיכוי שלהם לקבל פיצוי הולם ונכון מחברת הביטוח. צריך להבין, כי ההצלחה של תביעת נזקי תאונת דרכים מבוססת בחלקה הגדול על איסוף וארגון נכון ומדוייק של חומר הראיות הרלוונטי, הכולל בין השאר: אישורים ותעודות רפואיות שונות, דוחות חקירה, עדויות, תמונות וכד’. עורך הדין מדריך את הנפגע כיצד ובאיזה אופן עליו לאסוף ולערוך את החומר הרלוונטי הנ”ל, לכן, פניה מאוחרת לעורך הדין מחבלת ישירות בסיכויי התביעה להתקבל. בנוסף, צריך לשנן ולזכור כי עורך דין שמומחה בתחום של תאונות דרכים, הינו עורך דין שבקי ומעודכן בחקיקה ובפסיקה הרלוונטית, וכן כזה שיודע להתנהל מול חברות הביטוח ובית המשפט במקרים מסוג הנ”ל. פניה לעורך דין שאינו בקי בתחום, ולו אף אם יעשה עבודתו בהתנדבות בשל קשרי משפחה וכדומה, עלולה להפחית באופן משמעותי את הפיצויים שיקבל הנפגע, ולפעמים אף לאבדם כליל.


עד כאן המדריך המקוצר לנפגעי תאונות הדרכים ולבני משפחותיהם!

פעם ניגש תלמיד לרבו ושאל אותו על איזה חלקים בתפילה עליו לדלג כשהוא מאחר לתפילה במניין, על מזמור זה או אחר, על קטע כזה או אחר, ענה לו הרב:” עצתי אליך היא שתקום בזמן לתפילה!”. מוסר השכל זה נכון לכל תחומי החיים וגם לנושא דנן. העצה הראשונה היא להשתדל להימנע מתאונת דרכים הן על ידי תפילה והן על ידי נהיגה בטוחה וציות לכללי התנועה. ככל שאלה לא עזרו, מומלץ בחום לפעול על פי המדריך שפורסם בארבעת השבועות האחרונים, ולקוות כי הדברים יהיו לעזר ולהועיל בסייעתא דשמיא.

 

 

ניתן להפנות שאלות/תגובות אל כותב המאמר לפי הפרטים המופיעים מטה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר. המסתמך על האמור לעיל, עושה זאת על אחריותו הבלעדית בלבד. 

קטגוריות
מאמרים

הרמוניה של כסף

בדרך העולם, כשאדם הולך לקנות מוצר בחנות, הוא זה שמשלם לחנות עבור המוצר שהוא מעוניין לרכוש- לא לכולנו זה נוח אבל זו המציאות. אולם, ישנם מקרים שהחנות היא זו שתשלם לנו כסף, ואולי הרבה יותר מהמוצר אותו התעתדנו לקנות. הכיצד?

הדין הישראלי מציב חובת פיצוי לפלוני שהזיק בהתנהגותו את אלמוני, כל עוד בית המשפט מגיע לכלל מסקנה כי על פלוני היה לנקוט בהתנהגותו באמצעי זהירות כאלה ואחרים כדי למנוע את נזקו של אלמוני. בהגה המשפטית מקובל לומר, כי למעשה על פלוני חלה ‘חובת זהירות’ כלפי אלמוני, ולכן אם אלמוני ניזוק מהתנהגותו של פלוני, יהיה על פלוני לפצותו, כיוון שפלוני התרשל בהתנהגותו כלפי אלמוני, דהיינו: לא עמד בחובת הזהירות כלפיו. כך למשל: רופא חב בחובת זהירות כלפי מטופליו, נהג בכביש כלפי הולכי רגל תמימים, העירייה כלפי תושביה בכל הקשור להסרת מפגעים בשטחי העירייה, וכך עוד אינספור דוגמאות.

הדברים אינם רק בגדר תיאוריה והרחבת הידע הכללי, אלא מדובר בחובה שלפיה מדי יום ביומו בתי המשפט בישראל פוסקים פיצויים לניזוקים שניזוקו מהתרשלותו של אדם, גוף או מוסד כאלה ואחרים. מקרה מעניין וקרוב לליבנו התרחש באחד מסניפי רשת ‘הרמוניה לבית’ בדרום- באותו מקרה לקוחה בסניף נתקלה במעמד עיתונים שהונח על הרצפה. ביהמ”ש קבע שהרשת לא נקטה את אמצעי הבטיחות והזהירות הדרושים כדי למנוע מקרים כאלה. 

התובעת, כיום בת 67, הגיעה לפני כשנתיים יחד עם בתה לסניף של הרשת. היא נתקלה במעמד עיתונים לבית שהונח על הרצפה ונפלה. בעקבות זאת היא סבלה מכאבים בחזה ומקשיי נשימה ויצאה לחופשת מחלה למשך כשבועיים. לפני כמה חודשים הגישה האישה תביעה לפיצוי על נזקיה, שהוערכו בסך של כמה אלפי שקלים, מהחנות ומחברת הביטוח אשר ביטחה את החנות. לטענתה, ביום האירוע הייתה החנות עמוסה וצפופה ביותר וקשה היה להתהלך בה, במיוחד לנוכח העובדה שפריטים רבים הוצבו על הרצפה במקום על המדפים. לדבריה החנות התרשלה כיוון שלא דאגה למעברים רחבים מספיק ביחס למספר הלקוחות שהכניסה למקום.

הרשת טענה מנגד, שהתובעת נפלה ככל הנראה מכיוון שנעלה נעלי עקב או מאחר שסבלה מסחרחורת פתאומית. אבל האישה ובתה התעקשו שהיא נעלה נעליים אורתופדיות, מה גם שהיא כלל לא נוהגת לנעול עקבים. 

בית המשפט התרשם מעדותה של התובעת וציין בפסק הדין כי:

 “חנות אשר נותנת שירותים לציבור ולמעשה מזמינה אליה לקוחות, לצורך קניית טובין ומתן שירות ללקוחות, חבה חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי הלקוחות”.

אמנם, באותו מקרה בית המשפט החליט לייחס לתובעת 35% מהאחריות לנזקיה, לאחר שקבע כי היה עליה להיזהר יותר, שכן הייתה מודעת לצפיפות בחנות ולמעבריה הצרים, אבל עדיין לא היה בכך כדי לבטל את חובת הזהירות האמורה של הרשת כלפי לקוחותיה. 

בסופו של דבר חויבו הנתבעות (הרשת וחברת הביטוח) לשלם לאישה 7,150 ₪, בתוספת שכר טרחת עו”ד בשיעור של 20% והוצאות משפט בסך 1,000 שקל.

 

נמצאנו למדים, כי העולם אינו הפקר, ועל כל אחד ואחת מאיתנו מוטלת החובה להתבונן במעשיו כלפי הזולת וכלפי החברה כולה. בחלק מהתפקידים אותם אנו ממלאים בחיי היום יום- גם כהורים לילדים – מוטלת עלינו האחריות לשלומם של הנמצאים בסיבבתנו. לא לחינם קבעה המשנה במסכת סנהדרין, כי: “אדם מועד לעולם בין בשוגג בין במזיד, בין ער בין ישן”. 

יהיה רצון שנזכה להיות אחראים למעשינו לפחות כשאנחנו ערים…

 

ניתן להפנות שאלות/תגובות אל כותב המאמר לפי הפרטים המופיעים מטה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר. המסתמך על האמור לעיל, עושה זאת על אחריותו הבלעדית בלבד.

קטגוריות
מאמרים

האם ניתן לבטל גזירות קשות?

שלום חברים, בעקבות שאלות חוזרות ונשנות שנשאלתי על ידי הקוראים בעקבות המאמר האחרון שפורסם בשבוע שעבר (ענייני הבניין המשותף), אני רוצה במאמר זה לתת לכם בעז”ה כמה כללי יסוד לגבי הכלים המשפטיים שעומדים לכם הדיירים כנגד ועד בית שלא ממש מתפקד, וזו בלשון המעטה. 

 

אקדים ואומר, שחשוב לזכור שתפקיד ועד הבית, הוא אחד מהתפקידים היותר כפויי הטובה שקיימים בגלובוס- ההתעסקות עם ענייני הבית המשותף גוזלת זמן יקר- לעיתים בשעות לא שעות, האחריות לתיקון מפגעים ותקלות דורשת זמינות גבוהה, ושלא נדבר על גביית כספים משכנים סרבנים. ולאחר כל זה, בדר”כ ועד הבית זוכה לביקורת שלילית ולתלונות רק בגלל שאתמול ב-22:00 לילה נשרפה נורה בכניסה לבניין, ואף אחד לא הספיק להחליף אותה… אז לפני שאנחנו מאשימים ומבקרים בואו נכיר טובה לאותם אנשים שעושים למען הכלל בהתנדבות גמורה!

מאידך, ישנם אנשים שנטלו לעצמם בכח או לא בכח את הכובע של ועד הבית- גובים כספים בבורטליות ומתנהגים בכל ענייני הבית כאילו היה רכושם הפרטי, ולשם כך אני רוצה ללמד אתכם בעז”ה את העקרונות הבאים:

  1. נציגות ועד הבית נבחרת ב’אסיפה הכללית’ של כל בעלי הדירות, ותקופת הכהונה של הנציגות הנבחרת הינה שנה בלבד וזאת עד לאסיפה הכללית הבאה – אסיפה שלפחות אמורה להתקיים אחת לשנה. יחד עם זאת, אם נציגות הבית התבקשה לכנס אסיפה כללית לפני תום השנה על ידי לפחות שליש מבעלי הדירות (למשל, במקרה של חוסר שביעות רצון מתפקודה של הנציגות הקיימת)- הנציגות חייבת לעשות זאת, עד כדי כך שאם לא כונסה אסיפה כמבוקש תוך 14 ימים ממועד הבקשה, רשאים בעלי הדירות שביקשו זאת, לכנס את האסיפה בעצמם על אפה וחמתה של הנציגות הקיימת.

 

  1. לפיכך, אם הדיירים מרגישים “נשלטים” על ידי הועד או ע”י מישהו דומיננטי בועד, והשיחות עמו לא ממש עוזרות, אז כל מה שצריך לעשות הוא לדאוג לכינוס אסיפה כללית כאמור.  במסגרת האסיפה הזו תוכלו להעלות את כל אשר על לבכם, וככל שבמסגרת האסיפה הזו לא נראה שדברים הולכים להשתנות, ניתן יהיה להצביע מחדש על החלפת הנציגות- דהיינו ועד בית חדש

 

  • שימו לב חברים, בדר”כ לכל דייר או נציגו יש קול אחד בהצבעה, ללא כל קשר לגודל דירתו. גודל הנציגות לא יכול להיות יותר מחמישה חברים (1-5), וכאשר בנציגות יותר מחבר אחד, תבחר הנציגות את אחד מחבריה לגזבר.

 

וכעת לחלק החשוב באמת

הוועד הנבחר על ידכם כדלעיל, אחראי על גביית כספי “ועד הבית” – לפי חלקו של בעל דירה באחזקת הבית המשותף, כאשר את גובה התשלום למסי ועד הבית קובעת האסיפה הכללית (אסיפה של כל בעלי הדירות), והוא תלוי בדר”כ ברמת התחזוקה של הבית המשותף ובשירותים שונים שעשויים להיות בו כמו מעלית, חניון מתוחזק, שער חשמלי, גינון וכו’. 

הגזבר הנבחר (כפי שכתבנו לעיל), יהיה האחראי על ניהול הכספים שאתם משלמים כל חודש – לרבות, הוצאת קבלות, חשבוניות על הוצאות שהוצאו, עריכת דו”ח כספי אחת ל-6 חודשים שכולל פירוט של כל ההכנסות וההוצאות, וכן פירוט ההשקעות שנעשו בכספי הדיירים שהצטברו בקופת הועד. על הגזבר לדאוג להפקדת כספי הנציגות בחשבון בנק מיוחד על שם נציגות הדיירים של הבית המשותף. ואם לא די בזה:  כל דייר רשאי לבקש לעיין בספרי החשבונות של הנציגות ובמסמכים הקשורים וכרוכים בהוצאות השונות.

 

כעת חברים, הכדור אצלכם.  אני ממליץ בחום להיצמד לעו”ד שילווה את התהליך, כך תהיו בטוחים שאתם מנצלים את כל הזכויות שהמחוקק העניק לכם בצורה מושכלת ותחת פיקוח משפטי. 

 

ולסיום, תמיד תזכרו שאת הכל צריך וניתן לפתור ברוח טובה ובדרכי שלום. לא סתם לימדו אותנו חז”ל ששלום בית הוא מעל הכל – תהיו כנים, תהיו ברורים, תדברו מהלב, והכל מתוך כבוד הדדי וראיית הטוב אצל השני. בסופו של דבר אתם נכנסים לאותה מעלית ואף אחד לא רוצה לרדת במדרגות…

 

ניתן להפנות שאלות/תגובות אל כותב המאמר לפי הפרטים המופיעים מטה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר. המסתמך על האמור לעיל, עושה זאת על אחריותו הבלעדית בלבד. 

קטגוריות
מאמרים

לא, אל תוריד את הראש

שלום חברים. אתם זוכרים את המשחק “קפד ראשו” ששיחקנו בבית הספר? אתם זוכרים שמי שמוריד את הראש מקבל “לטיפה” מאחד החברים וצריך לגלות מי זה? יפה, אז היום אני רוצה לספר לכם על משהו די דומה אבל קצת יותר כואב מאשר “קפד ראשו”.

ממש לפני ימים אחדים הוציא ‘אגף התנועה הארצי- מדור תעבורה’ הנחיה חדשה לשוטרים הנושאת את הכותרת: “רישום דו”ח נגד נהג המוריד את מבטו מהדרך”. עד היום משטרת התנועה לא באמת אכפה או נתנה דוחות לנהגים שאינם מרוכזים בנהיגה, ובלבד שאינם מחזיקים בידם מכשיר סלולר או כל דבר אחר שאסור בתקנות. לצורך המחשת העניין: עד ההנחיה החדשה אם הנחת את מכשיר הטלפון שלך על הברכיים והפעלת אותו במצב של רמקול, אף שוטר לא היה יכול לעצור אותך ולהגיד שעשית משהו לא בסדר, גם אם לצורך העניין לא הרמת את הראש במשך מס’ דקות מהטלפון כדי לראות אם אתה עדיין בכלל נוסע על הכביש. ההנחיה החדשה משנה את המצב בצורה מאוד מאוד קיצונית: מהיום, שוטר שמבחין בנהג שרכבו בתנועה ואשר ראשו מוטה מטה וניכר כי מבטו אינו מופנה לדרך וכי הוא מתעסק בעניין שאינו חלק מפעולת הנהיגה- ירשם לנהג דו”ח בגין נהיגה בחוסר זהירות ( קנס בסך 500 ₪ ו- 6 נקודות). ואם לא די בכך, שימו לב להוראה הבאה שהינה חלק בלתי נפרד מההנחיה החדשה: ” לצורך רישום דוח זה אין חובה על השוטר, בכל שלב שהוא (מרגע שהבחין בביצוע העבירה ועד לרגע עצירת הנהג ורישום הדו”ח), לראות טלפון נייד ברשותו של הנהג, ודי בכך אם הבחין בביצוע העבירה כמפורט…”. שימו לב חברים, יכול להיות שהתעסקתם בשקית במבה או ביסלי שעל רגליכם, הורדתם את ראשכם לכמה שניות כדי לראות כמה במבה נשארה בשקית, ואופס שילמתם 500 ₪ וקיבלתם 6 נקודות- כמה שקיות במבה אפשר לקנות בכסף הזה??????

טוב, לא התכוונתי לייאש אתכם, גם עם זה עורכי דין יודעים בעז”ה להתמודד בנסיבות מתאימות, אבל בטח שכדאי להיזהר ולא להגיע למצב האמור.

אז מהיום תזכרו לא מורידים את הראש מהדרך בזמן נהיגה!!!, ככה תשמרו על הכסף שלכם ויותר מזה על החיים שלכם! 

ניתן להפנות שאלות/תגובות אל כותב המאמר לפי הפרטים המופיעים מטה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר. המסתמך על האמור לעיל, עושה זאת על אחריותו הבלעדית בלבד.