רופאי המשפחה שלנו מהווים את העורק הראשי שלנו לשירותי הרפואה בישראל. אין חולק, כי רובם המכריע עושים עבודתם נאמנה ובאופן מקצועי ואחראי- כפי שמצופה מהם. למרות האמור, לנו כמטופלים- הנזקקים לשירותיהם באופן תדיר- כדאי מאוד לדעת מה היקף החובה והאחריות המשפטית שבתי המשפט בישראל מצאו לנכון להטיל על רופאי המשפחה, וזאת כדי שבין השאר נוכל לקחת חלק פעיל יותר בשמירה על בריאותנו אנו.
ממש לפני מס’ ימים יצא מתחת ידי בית המשפט המחוזי בירושלים- השופטת גילה כנפי שטייניץ- פסק דין חשוב מאוד (ת”א 10061-10-14 א.ה. נ’ שירותי בריאות כללית), ממנו ניתן ללמוד על היקף אחריותו של רופא המשפחה. בית המשפט המחוזי קיבל את תביעתו של מדריך טיולים שטען כי אובחן כחולה בסרטן הערמונית באיחור משמעותי: התובע ביצע את בדיקת ה PSA (מדד הפרשת בלוטת הערמונית), ותוצאותיה הגיעו למחשב הרופאה המטפלת, אך חרף זאת היא לא עיינה בתוצאה, ולמצער עיינה בה אך לא נקטה בצעדים הנדרשים מתוצאותיה, לא הסבירה לתובע את תוצאות הבדיקה ומשמעותה, ולא הפנתה אותו להמשך בירור. נקבע כי רופאת המשפחה לא נתנה כל הסבר המניח את הדעת לאי הפניית התובע להמשך בירור כנדרש, וזאת חרף הודאתה בעדותה כי תוצאת בדיקת שמעל הנורמה עשויה לכוון ‘לגידול ממאיר’ או ל’גידול שפיר’, ומכאן החשיבות העילאית למעקב אחרי תוצאת הבדיקה הנ”ל. בפסק הדין קופת חולים כללית חוייבה לפצות את התובע ב- 964 אלף ₪. עוד הודגש בפסק הדין, כי על רופא משפחה אשר הפנה מטופל לבדיקות ותוצאותיהן מובאות לפניו, מוטלת החובה לעיין בתוצאות הבדיקות ולנקוט בצעדים הדרושים להמשך הטיפול, ככל שאלה נדרשים, בהתאם למידת הדחיפות העולה מתוצאות הבדיקות.
בשורה של פסקי דין הדגישו בתי המשפט ‘השכם והערב’, כי רופא המשפחה הוא במקרים רבים הסמכות הרפואית הראשונה אותה פוגשים כשמתעוררת בעיה. רופא המשפחה אחראי בין השאר על המעקב השוטף אחר בריאותו של המטופל. מתפקידו להפנות את המטופל לבדיקות סקר ולבדיקות שגרתיות לצורך מניעת מחלות או גילוי מוקדם שלהן, גם כשאין חשד למחלה מסוימת. בעניין זה קיימת חשיבות גדולה למעקב רופא המשפחה אחרי תוצאות הבדיקות. עליו לקרוא אותן בעיון, להבין מה המשמעות
תא (י-ם) 6359/04 שגיב אביטן נ’ שרותי בריאות כללית– תביעת רשלנות רפואית בגין אי אבחון במועד של גידול בראשו של נער, אשר התלונן על כאבי ראש ואשר כתוצאה מכך נגרמה לו נכות משמעותית; תא (י-ם) 4177/02 אשכנזי אליהו נ’ ד”ר גאנדין לודמילה– רופאת משפחה שלא הפנתה חולה שהתלונן על כאבים בחזה לבדיקת א.ק.ג פעלה ברשלנות, והיא חויבה לפצות את החולה, יחד עם קופת חולים כללית, ביותר מחצי מיליון שקל; תא (ת”א) 37740-08 מ. ל נ’ שרון סילברמן- פיצויים בסך כ-650,000 שקלים בגין אבחון מאוחר של סרטן על ידי רופאת משפחה שייחסה תלונות המטופלת לטחורים; תא (חי’) 959/00 אבילפזוב סמירה נ’ קופ”ח של ההסתדרות הכללית – רשלנות רופאת משפחה באבחון אנדוקרדיטיס (דלקת פנים הלב) ואי הפנייה לבית חולים. קופת החולים חויבה בתשלום 30% מסך הפיצויים שנקבעו על כ-650,000 שקלים; תא (ב”ש) 7219/99 אריאלי אילן נ’ קופת חולים הכללית– אדם שעבר ניתוח לב בילדותו הגיע בגיל 30 לקופת חולים כשהוא סובל מדלקת בלב. רופאת המשפחה לא קישרה בין מצבו הבריאותי של המטופל לבין ההיסטוריה הרפואית שלו, ורשמה לו טיפול אנטיביוטי נגד שיעול. בסופו של היום, רק לאחר שהמטופל הגיע למרכז הרפואי וולפסון אובחנה מחלתו. בפסק הדין נפסקו לתובע פיצויים בסך כ-1.1 מיליון שקלים.
שלהן, ולאחר מכן להזמין את החולה ולהסביר לו את התוצאות בשפה פשוטה. רופא שלא מוודא כי בדיקה שאליה הפנה אכן בוצעה, או שאינו בודק מה הייתה התוצאה שלה, ייחשב רשלן, ואם חלילה נגרם נזק מרשלנותו – הוא יהיה חייב בפיצוי הנפגע.
נמצאנו למדים, כי חרף המקצועיות והאחריות השזורים בהכשרתם ובתפקודם של רופאי המשפחה, לנו כמטופלים אסור להפקיד את גורלנו בידם ולעצום עיננו מהליך הטיפול הרפואי ותוצאותיו. עלינו להיות ערניים ואחראים לדרך הטיפול בנו ולממצאים העולים ממנו. אסור לנו להתבייש לשאול שאלות, ועלינו אף להתעקש לקבל תשובות מהימנות ומקצועיות. בסופו של דבר עלינו לזכור כי אמנם “נתנה רשות לרופא לרפאות”, אולם עלינו עדיין מוטלת החובה הבלעדית של “ונשמרתם מאוד לנפשותיכם”.
ניתן להפנות שאלות/תגובות אל כותב המאמר לפי הפרטים המופיעים מטה.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר. המסתמך על האמור לעיל, עושה זאת על אחריותו הבלעדית בלבד.